שאלה
ב"ה
כבוד הרב שלום וברכה!
אתמול, ביום כיפור הייתי בתפילת נעילה ומיד לאחריה היתה תפילת ערבית. כמו שלפחות אני יודעת, אחרי יום כיפור (סוף נעילה) נמחלים לנו חטאינו, ומתחילים מן דף חדש עם הקב"ה, וכשהיתה תפילת ערבית לאחר נעילה, ואמרנו: "סלח לנו אבינו כי חטאנו...", אמרתי לעצמי על מה אני בעצם אומרת שיסלח לי? מה כבר הספקתי לחטוא בין נעילה לערבית? אני לא מזלזלת חס וחלילה, אבל באמת הדבר עלה בי והייתי רוצה לדעת את התשובה...
ואם כבר אני בעניין שאלות לא ברורות, אז אשמח אם תוכל לומר לי מה בדיוק צריך לעשות בקדושה בחזרת הש"ץ, כי אצלנו בסניף, או אפילו בבית כנסת, שמתי לב שחלק מן האנשים עושים תנועות שונות, ואיני יודעת מה הנכון לעשות.
ועוד דבר קטנטן, מה המקור להרמת הזרת, כשספר התורה מורם, ואנו אומרים: " וזאת התורה אשר שם משה..."
אשמח מאוד מאוד אם תענה לי.
תודה רבה רבה רבה, ומצטערת על הסחף בשאלות, פשוט אלו שאלות שהצטברו לי...
גמר חתימה טובה והמון הצלחה. רעות
תשובה
ב"ה כ"ד טבת תשס"ד
שלום רב!
חטא הוא בין במעשה בין בדיבור בין במחשבה, ולכן אפילו במוצאי יום כפור יתכן שהאדם חטא. מעבר לכך בקשת הסליחה היא על כל ישראל ולכן היא מנוסחת בלשון רבים, ומסתבר שתמיד יש חטאים בישראל ועליהם אנו מבקשים סליחה.
בעיקרון בקדושה יש לעמוד וכן לנענע רגלים באמירת "קדוש" ו"ברוך", וכך נפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן קכ"ה סעיף ב:
טוב לכוין רגליו בשעה שאומר קדושה עם שליח ציבור. רמ"א: ויש לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדושה, וכן מנענעים גופן ונושאין אותו מן הארץ (טור ושבולי לקט).
שאר התנועות אין להם מקור.
הרמת הזרת מטרתה שאדם יראה בדיוק היכן יקראו או קראו בתורה, תלוי מתי מגביהים את התורה. העיקר זה הראיה ולא הגבהת הזרת.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם