שאלה
לכבוד
הרב פירון השלום והברכה!
זה מכבר שאנוכי מסתובבת עם השאלה, ומדסקסת עליה עם אנשים שונים.
אשמח אם תוכל לענות לי על שאלתי.
עמדת ההלכה חד משמעית בעניין כיסוי הראש לאישה נשואה,אך לטעמי היא מעלה כמה ספקות נוכח התקופה בה אנו חיים.
תהיותיי בנוגע לעניין הן:
א. האם אין טעם נפגם בכיסויי ראש אופנתיים המושכים תשומת לב, ולמעשה חוטאים למטרת ההלכה?
ב. האם ניתן להבין את הציטוט "ויפרע את שערה" (הנוגע לאישה שנאפה)כי בהכרח הכוונה שהיה שיער האישה מכוסה או שמא היה רק אסוף, ובכך די לנו הנשים לאסוף את שערותינו?
ג. אם שערה של האישה מהווה מקור יופי עבורה, האם לא די לקצוץ אותו? (אם הדבר מוסכם על בעלה).
ד. האם בחברה כולה (גם החילונית) מבינים את משמעותו של כיסוי הראש? בהנחה שכיסוי ראש אמור לשדר סימון של סטטוס חברתי, ואם כן ייתכן ואפשר להסתפק בטבעת נישואין בלבד.
ה. האם בעידן בו המתירנות והפריצות מרובה לא מספיק לשדר צניעות בהופעה חיצונית ופנימית?
תשובתך חשובה לי מאוד משום שעליי לעבור בירור מעמיק בנושא.
בכבוד רב
גילת.
תשובה
ב"ה
שלומות!
א. אף שעיקר הלכות כיסוי ראש נוגעים לענייני גזירת הכתוב ולא לענייני צניעות, לכן, מעיקר הדין אין זה קשור לצורת הכיסוי. בכל אופן, ודאי שאין בכך דרך ראויה ונכונה. לא נכון ללכת בכיסוי ראש שמושך תשומת לב אף שאין זה מעיקר דיני כיסוי ראש.
ב. עיון מעמיק בלשון הכתוב מגלה שפירוש המילה "פרע" היא גילוי. לכן, לגבי כהן אבל נאמר ששערו יהיה "פרע" והכוונה היא שיגלה את שערו על ידי הסרת המצנפת.
ג. מדוע לקצץ? אנו נגד דיכוי היצר. אנו נגד הליכה נגד בטבע הבסיסי. מגמתנו היא לעדן את המציאות ולהשליט את הטהרה על היצר. להפוך את היצר למקור של יצירה ועשיה. מה פתאום לחתוך, לקצץ?
ד. שאלתך איננה רלוונטית. קודם קבעת מה הטעם לכיסוי ראש ועתה את מנסה לבטל את משמעותו? הטעם לכיסוי ראש הוא גזירת הכתוב! כל השאר - דרשות נעימות ונחמדות המקילות על כולנו.
ה. אכן צדקת. הצניעות הפנימית היא הדבר החשוב. עלינו להעמיק ולהבין את יסודות הצניעות, לקנות ענווה, להפסיק להעמיד את עצמנו במרכז ולהיות מסוגלים להתחבר לפרט ולכלל. אבל, גם משימה זו מזקיקה התפרצות חיצונית. ביטוי של הפנים בחוץ. כדרכו של הסופר והמשורר, הצייר והשחקן שחשים רגשות עזים אך עד שאינם מביאים אותם לידי ביטוי אין הם רואים מזור לצורך הפנימי המלווה אותם, כך גם השאיפה לצניעות צריכה לבוא לידי ביטוי בעולם החיצוני.
אסור להתמכר לחוץ אך בא בעת - אסור לזלזל בו, לבטל אותו. החיצוניות היא המכשיר החיוני, המהותי, המשמעותי של הפנימיות ובאיזון נכון הם משלימים זה את זה.
ביקר,
שי