שאלה
שלום כבוד הרב,
אני נשואה ב"ה מזה כשנה ועדיין קשה לי מאד מאד מאד לצאת מהבית עם כיסוי ראש. אני מרגישה הרבה פחות יפה עם זה, ירד לי הבטחון העצמי, אני פשוט שונאת את זה. לא יכולה לחשוב שאהיה עם זה עד סוף החיים.
אני מרגישה שזה לא הוגן שבנים לא עוברים שום שינוי חיצוני לאחר החתונה ובנות עוברות שינוי משמעותי. אני מנסה להתרגל לזה, ולו בשביל בעלי, אך לשווא.
איך אפשר לאהוב את זה?....
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
איך אפשר לאהוב?
שאלה קשה שאלת.
אם אני יוצא מנקודת הנחה שזהו רצון ה' הטהור, ואני מקיים אותו באופן מוחלט,
אם אני יודע שעם כל הקשיים שיש לי שכרי יהיה גבוה יותר והמצווה תחשב לי מהודרת יותר.
אם אני אדע שבכל פעם שאצא לרחוב ללא כיסוי ראש ומישהו יביט עלי, יהנה או אפילו לא משערי, באותו רגע אינני שייכת יותר לבעלי, אלא לאותו אחד שהסתכל עלי... או בעצם לרחוב כולו.
בהצלחה,
ויישר כח גדול על הרצון האמיתי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם