שאלה
שלום, אני פונה אליכם במצב של חוסר אונים ..
יצאתי עם בעלי במשך 6 שנים עד שנישאנו לפני שנה , היחסים עם חמותי וחמי תמיד היו תקינים ואפילו מצויינים, חשוב לציין שאנו דתיים שומרי מסורת וחמותי אף הולכת עם כיסוי ראש,
לפני כחודשיים קרה מצב שלפתע במשך חודש לא דיברנו איתם כלל ( רקע- לבעלי יש אחות שלא היתה דתייה ולפני כחצי שנה הכירה מישהו דתי , אחרי 4 חודשים הם נישאו וכיום היא חרדית, האחות הזו בזמן שהיתה רווקה לא דיברה עם אמא שלה במשך שנים) הסיבה לנתק של חודש שלם היתה מכוון שגיסתי היתה אצל הוריה כל החודש , לא ענתה לטלפונים ממני וגם אמא שלה היתה עסוקה רק בה ואפילו לא טרחה להרים טלפון לבנה (בעלי) פעם אחת, לאחר חודש של ניתוק החלטי מיוזמתי שלא מתאים המצב וביקשתי מחמותי להיפגש ולשוחח, נפגשנו אני בעלי ואמו והסברנו לה שגם אנחנו נפגענו מחוסר היחס ומאז שאחותו נמצאת בביית אין שום יחס אלינו, השיחה הסתיימה יפה והלכנו לביתנו , לאחר כמה ימים גיסי בא אליי שבת וחמותי שלחה איתו עוגה , שלחתי לה הודעה תודה ושבת שלום, כעבור כשבוע שראיתי שחמותי אינה יוזמת שום שיחה ושום טלפון שלחתי שוב איזו הודעה סתם כדי לראות אם תהיה תגובה, והייתה תגובה אחרי 3 ימים , אנו נורא פגועים מהיחס , וחשוב לי לציין שבכל פעם שחמותי רצתה שבעלי יקום ב 7 ויקח אותה לקניות בחיים הוא לא סירב ותמיד היינו מוכנים לעזור.
לבעלי היתה לפני כשבוע יומהולדת ואמו אפילו לא טרחה לשלוח הודעה מזל טוב היא טענה שלא מגיע לו שהיא תשלח לו הודעה מכוון שהוא לא בקשר איתה .
לחמותי יש אחות שאני בקשר טוב איתה וקשה לה לראות את המצב היא מנסה בכל דרך לסדר את העניין, היא משוחחת עם אחותה ואומרת לה שגם אנחנו פגועים אך חמותי בדעה שלה ש:" אנחנו החלטנו לנתק את הקשר" למרות שכל ניסיונות הפיוס היו שלנו ולא שלה היא גם טוענת ואומרת שהכל בא מהאישה- זאת אומרת היא רומזת שאני אשמה בכך שהבן שלה לא בקשר איתה.
אני מבקשת את עזרתך, אני לא רוצה שדבר כזה יפגע בזוגיות שלנו ומצד שני אני חושבת שעשיתי כל שאפשר לתקן את המצב, כיום אנחנו לא מדברים גם עם האחות של בעלי ( החרדית)מכוון שכל ניסיונותי להשיגה ולדבר איתה עלו בתוהו .
בבקשה ענה לי בהקדם האפשרי , בדבר מפריע לי לתפקד בחיי היומיום.
תודה
תשובה
שלום לשואלת.
הדבר החשוב ביותר הוא שאת ובעלך תסכימו על מהלכים משותפים. אין ספק כי מצב כפי שאת מתארת אינו בריא ואינו מועיל לקשרי משפחה.
עם זאת, כאמור, חכמים העדיפו את שלום הבית של בני הזוג, על פני הקשרים עם ההורים. לכן, פטרו נשים נשואות מחובות כיבוד הוריהם, במקרים או מחמת חשש, שאלו יפגעו בשלום הזוגיות.
לכן, עליכם בעיקר להמשיך ביתר שאת את הקשרים ביניכם, (סה"כ אתם נשואים רק שנה...) ולחזק זה את זו.
במקביל, הדרך שאתם מציינים, לפנות דרך מתווכים מהמשפחה, או מהחברים היא נכונה. לפעמים, ישנם מהלכים שדרושים זמן, וייתכן שחמותך, לאחר שנים של נתק מביתה, מעדיפה כעת את חיזוק הקשר איתה, על פני הקשרים אתכם, שכביכול בטוחים.
בנוסף, הזמן יעשה את שלו, וב"ה כאשר יוולדו לכם ילדים, יש סבירות גדולה שהקשר דרך הנכדים יפיג את המתחים.
אבל, בעיקר אל תתייאשו, ואל תעצבו, ואל תתנו למערכת עם ההורים לפגוע ביחסים הטובים שביניכם.
כל טוב,
שנה טובה ברכה והצלחה.