שאלה
עד מתי צריך לשמוע בקול להורים?
בעלי רצה לעלות לקבר של סבתא שלו(אמא של אמא שלו) אור ליום הפטירה -כלומר בשעות הערב של תאריך הפטירה (המשפחה עולה בתאריך אחר כי לא נוח להם תאריך הפטירה ...)ואמא שלו שמעה את זה ומאד בקשה ממנו שלא יעלה לקבר בלילה -בית קברות ולילה לא הולך אצלה ביחד ..לבעלי אין אפשרות אחרת -או בלילה או בכלל לא ,וזה מאד חשוב לו.
השאלה -מה הגבול של כיבוד הורים ,האם גם בגיל 36 אנחנו אמורים לשמוע בקול ההורים שלנו -גם אם הטיעונים לא הגיוניים?אני לא מדברת על מצב של סכנת חיים(למשל ילד בוגר שרוצה אופנוע ואמא מתנגדת ומפחדת)אלא על מצב של לצאת לחיים עצמאיים ולקבל החלטות גם נגד הדיעה של ההורים שלנו ?האם יש מצב של שמעתי מה שאת אומרת ולמרות זאת אני עושה מה שנראה לי כי...
האם אנחנו מחוייבים לציית להורים שלנו לנצח מדין כיבוד הורים ?
תשובה
מצוות כיבוד הורים נוהגת כל החיים. מבחינה מציאותית- מצוות כיבוד הורים מתעצמת ככל שעולה גילם, והתפקוד שלהם הולך ויורד. חשוב לדעת מהי הגדרת המצווה: "מאכילו, משקהו, מלבישו..." ממש תאור של טיפול במבוגר שאינו יכול לדאוג לעצמו לצרכים הבסיסיים ביותר, או בהגדרה המודרנית: "סיעודי". ההגדרה אינה כוללת מצווה לשמוע בקול ההורים לנהוג כך או אחרת: לא בחירת מקום מגורים של זוג נשוי, לא בבחירת מקום עבודה, לא בהבאת ילדים לעולם ("אפשר לחכות יותר בין לידה ללידה") וכו'. אם בעלך לא נרתע מללכת לבית הקברות בלילה- איננו חייב לשמוע בקול הוריו ולהמנע מללכת לשם. (אין הדברים כך לגבי ילד/ה או נער/ה בגיל החינוך!!!)