שאלה
כבוד הרב שלום!
אני גרה בעיר במרכז הארץ, ולפני שנתיים בערך החלטתי לחזור בתשובה, היום אני בת 16, המשפחה שלי דתיים לפי הגדרתם, אבל לא שומרים כ"כ כללי צניעות ומדקדקים במצוות(אמא שלי הולכת עם מכנסיים, ואבא שלי הולך לתפילות רק בשבת),ויש לי בעי'ה קשה עם זה כי מצד אחד מי אני שאשפוט אותם? ואני גם לא יודעת מה שכרן של מצוות והם ההורים שלי! שזו גם מצווה שאני חייבת במיוחד להקפיד עלי'ה, ואולי הקב"ה בוחן אותי דווקא במצווה זו, אבל מצד שני יש לי לפעמים הרבה בעיות עם דברים שההורים שלי עושים, והלך הרוח בבית שלי,בשבתות לדוגמה בדברים שהם לא מקפידים עליהם (שטיפת כלים בשבת,צניעות וכד') ובנוסף לכך שהם אוסרים עליי ללכת להתנחלויות כי הם מפחדים, ואני לא יודעת מה הדין בקשר לזה ובכלל בכל הסיטואצי'ה שלי, איפה אני עומדת ומה יותר חשוב לעשות עכשיו? לכבד את הוריי גם כשזה פוגע בכמה דברים בתורה מבחינתי?(לא רק בעיניין ההתנחלויות, אלא גם בעיניין ההלכתי) או לעבור על כיבוד הורים?...וגם כשהחלטתי שאני מקפידה יותר על מצוות, ההורים שלי הבהירו לי מהתחלה, "בלי כפי'ה דתית" שאני כביכול יכולה להיות "דוסית" בשביל עצמי. לכן גם אם אני אעיר להם על הלכות בצורה שצריך להעיר ובעדינות, מבחינתם זה יחשב לכפי'ה.
אני מצטערת אם השאלה יצאה קצת מסובכת, אני פשוט במצב מסובך, ולא ידעתי מאיפה להתחיל לשאול... אני ממש אודה לך אם תוכל לעזור לי ולומר לי את הפסיקה הרבנית ואת דעתך האישית בתור רב!
תשובה
שלום רב.
את אינך אחראית על קיום המצוות של הוריך אלא על קיום המצוות שלך.
התורה מצוה אותך במצות כיבוד אב ואם אולם כאשר קיום מצוה זו מתנגש עם קיום מצוה של תורה אינך חייבת לשמוע בקול הוריך אלא עליך לקיים את המצוה.
בברכה.
התשובה ניתנה ע"י הרב אביגדור שילה.