שאלה
יש לי ידיד שאני בקשר טוב איתו מדברים ממש דברים הלכתיים וכל מיני דברים כאלה.
כל הזמן הוא מספר לי שהוא לא מסתדר עם ההורים שלו וכל הזמן רב איתם, וכל פעם ממחדש אני מנסה להסביר לו שזה כיבוד אב ואם וזה דבר חשוב כ"כ וכו'.וזה לא ממש עוזר..הוא אומר שאני לא מבינה בכלל מה עובר עליו ושאין לו מריבות רגילות עם ההורים.
הוא סיפר לי למשל שאמא שלו אמרה לו לחזור ב12 והוא בא אחרי והיא נעלה עלייו את הדלת, כי הוא איחר.
הוא שפעם הוא הסתפר לא כמו שההורים שלא אוהבים והם צעקו עלייו והתעצבנו.
ומשו ממש הייתי בהלם זה שהוא סיפרת לי לא מזמן שההורים שלו ירדו עלייו שהוא מתחזק(הוא התחיל ללכת עם צציות בחוץ,תפילות וכו)הם אמרו לו שהוא משחק אותה העיקר הוא הולך עם צציות בחוץ שזה לא העיקר שזה סתם כל זה משחק(די נעלבתי בשבילו..)..למרות שאחרי זה אמא שלו באה והתנצלה אבל הוא לא קיבל ואמר שאם הם אמרו כנראה שבאמת התכוונו.
וממש כל הזמן הוא רב איתם כבר נמצא בקושי בבית, משתדל להיות ולעשות כמה שיותר דברים בחוץ, ובקושי מדברים עם ההורים(ויש מקרים שבכלל לא)
ופי מה שראיתי יש לו הורים נחמדים,אמא שלו מורה באולפנה ואוהבים אתה.
אני ממש רוצה שתעזור לי .איך אני אמורה להגיב לו שהוא מספר לי על זה,איך אני אמורה להסביר לו שזה לא בסדר שהוא לא מכבד אותה?למרות כל מה שהם עושים ואומרים לו,איך בעצם לגרום לו לכבר אותם ואולי בדרך זה ישתנו?
סליחה על האורך..אבל אני ממש מרגישה צורך כי אני יודעת עד כמה זה חשוב כיבוד אב ואם ,אבל כנראה שהוא לא!=[
אשמח לתשובה!תודה.
תשובה
שלום רב,
על גיל ההתבגרות שמעת? אז אין תקשורת עם ההורים. אין גבול לכיבוד הורים, חוץ ממענינים הלכתיים ולכן, במקרה של הציציות אין הוא מחויב לשמוע קולם.
שולחן ערוך יורה דעה סימן רמ
סעיף ג
עד היכן מוראם, היה הבן לבוש חמודות ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואמו ד וקרעו בגדיו והכוהו על ראשו וירקו בפניו, לא יכלים אותם אלא ישתוק ויירא מן מלך מלכי המלכים שציוהו בכך.
שולחן ערוך יורה דעה סימן רמ
סעיף ח
יח] עד היכן כיבוד אב ואם, אפילו נטלו כיס של זהובים שלו והשליכו בפניו לים, לא יכלימם ולא יצער בפניהם ולא יכעוס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק. הגה: יט] ויש אומרים דאם רוצה לזרוק מעות של בן לים דיכול למונעו, יא דהא אינו חייב לכבדו רק משל אב, אבל לא משל בן (טור בשם ר"י). ואין חילוק בין לכבדו או לצערו (ת"ה סימן מ'). כ] ודוקא קודם שזרקן, דאפשר דממנע ולא עביד, אבל אם כבר זרקוהו, אסור לאכלומיה אבל יוכל לתבעו לדינא (טור בשם הרא"ש). כא] ודוקא אם רוצה לזרוק כיסו לים, דאית ביה חסרון כיס, אבל אם רוצה להעביר ממנו <י> ריוח בעלמא, אסור בכל ענין (ר"ן פ"ק דקדושין). יב בן שיש לו דין עם אביו, והאב הוא תובע הבן, צריך הבן לילך אחר אביו אע"פ שהבן הוא נתבע ודר בעיר אחרת, שזהו כבוד אביו. אבל האב חייב לשלם לבן הוצאות, דאינו חייב לכבדו משל בן (במהרי"ק שורש נ"ח), כמו שנתבאר.
עצתי לו שימצא בית מדרש וילמד שם, ככה לא יהיה חיכוך עם הוריו. וכמו כן, שינסה לשוחח איתם בנחת, כי דברי חכמים בנחת נשמעים. ורוב רובם של ההורים הם אנשים נחמדים.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם