שאלה
האם יהודי שלא מאמין בתפילתו (או שיש לו ספק בקב"ה) והוא מתפלל רק כי הוא במסגרת כלשהי (למשל בי"ס) עדיף שהוא לא יתפלל?
או אולי כדאי שיתפלל כדי שלא יאבד לגמרי את אמונתו?
תשובה
כדאי שיעשה שני דברים מקבילים: ראשית יעסוק בבירור אמיתי ומעמיק של זהותו האמונית והדתית – על ידי קריאה לימוד ושיחה עם אנשים שונים. שנית ימשיך לנהוג כפי שנהג עד היום, וימשיך להתפלל כהרגלו. אמנם, כרגע אין תפילה זו משמעותית עבורו, אך זוהי מסגרת חשובה שתועיל לו רבות מעצם היותה מסגרת.
בכך שישמור על המסגרת של החיים הדתיים, יוכל לעסוק בבירור האמוני בצורה רגועה ומיושבת יותר, כיוון שאין הוא נזקק להחליט בכל רגע ורגע כיצד לנהוג לאור דעתו ואמונתו באותו רגע. עדיף להחליט (אפילו באופן שרירותי) להמשיך להתנהג כרגיל, ובכך לנתק את הבירור האמוני משאלת ההתנהגות היומיומית. החלטה שתאפשר לאדם לעשוק בבירורו בנחת רוח.
עקיבא
(המשיב אינו רב)