שאלה
שלום רב!
אני לומד בישיבה תיכונית ויש לי בעיה קטנה.
למדתי לפני כמה שנים על כבוד בית מדרש ועל מעשים שאסור לעשות בבית מדרש בגלל שזה נחשב זלזול בכבוד בית המדרש. בגלל זה אני כבר הרבה זמן משתדל לא לדבר שיחת חולין בבית מדרש וכדו'. יוצא לי להתמודד עם לפעמים כשחברים שלי שואלים אותי משהו בזמן התפילה, אבל בד"כ אני לא עונה (ואם זה לא תפילה אלא לימוד אני יוצא מבית המדרש ועונה להם). הבעיה היא שהר"מ שלי השנה גם מדבר בבית המדרש. הרבה פעמים הוא מדבר איתי אחרי התפילה (בנושאי חולין) ואני נמצא בקונפליקט, האם לענות לו כדי לא לזלזל בכבודו או לא לענות לו כדי לא לזלזל בבית המדרש, או לחילופין, להסביר לו שאני משתדל לא לדבר שיחות חולין בבית מדרש (ואז זה כמו מורה הלכה בפני רבו)?
יש לציין שאני לא רואה את עצמי לא עונה לו או אומר לו שזה שיחת חולין, ומהסיבה הזאת אני בד"כ עונה לו ומדבר איתו, אבל בתחושה מעורבת ובספקות.
מה אני צריך לעשות?
תודה רבה מראש!
תשובה
שלום וברכה,
ראשית יישר כח על הרצון העז ועל הכבוד הרב שאתה חולק לבית המדרש. אני בטוח כי אילו כולנו היינו נוהגים כמותך בתי המדרש והכנסת שלנו היו נראים טוב יותר.
לגבי המקרה עם הרב שלך יש מקום כאן להכות על חטא כאשר גם רבנים ומחנכים פעמים רבות נופלים בשיחה בטלה וחוסר כבוד לתפילה ולבית המדרש ועל כולנו להשתפר ולתקן.
כדי שפנייתך לרב לא תיתפס כזלזול או 'הוראה בפני רבו' יש לדבר מתוך נימוס וכבוד. אולי כדאי לפנות אל הרב מראש ולהודיע לו כי קיבלת על עצמך (בלי נדר) לא לקיים שיחות חולין בבית המדרש. כך ידע הרב להבא כי שיחת חולין בבית המדרש לא מקובלת עליך ויימנע מהגעה למצב לא נעים. באם בכל מקרה הגעתם למצב של שיחת חולין אפשר בנועם ובכבוד להגיד לרב כי אתה מאוד משתדל לא להשתתף בשיחות חולין בבית המדרש וכי תשמח לשוחח עמו בחוץ.
שוב יישר כח!
אביאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם