יש לי חיים משעממים

בס"ד

שלום לך!

תשמעי, השאלה שלך באמת טובה מאוד!
איך באמת בנאדם אמור "להחיות לעצמו" את הנשמה? לייחד אותה?

אני מקווה שהקב"ה יעזור לנו להגיע [יחד] לתשובה טובה ומספקת.

ברשותך, נעלה קטעים משאלתך ונעבור עליהם:

"אני [מרגישה] כאילו אני סתם מעבירה פה את הזמן"

את יודעת איזו גדלות זאת כשבנאדם [מרגיש], יותר נכון – [הנשמה] של האדם מרגישה, שהיא לא עושה מספיק?

זאת אומרת שהנשמה הזאת [פועלת כבר ממקודם]!
כבר לחצו על כפתור ההפעלה בעבר, והנשמה פעלה ועשתה דברים ש"מילאו לה את המקום" בדרגה הספציפית שהייתה בה.

וכך, בגלל שעכשיו היא משודרגת – היא רוצה שוב למלא את המקום החסר, ומרגישה [ריקנות]...

היא טוענת: "אני מרגישה כאילו אני סתם מעבירה פה את הזמן, כי אני יכולה ליותר".

"אני לא [מיוחדת] בשום דבר- אני לומדת, אוכלת, חיה, ונחמדה לאנשים בדיוק כמו כולם".

ללמוד, לאכול, לחיות, להיות נחמד לאנשים – זה כמו כולם?

[למידה] – אפשר לעזור לאנשים, אפילו מצוות חסד ע-נ-ק-י-ת לעזור למישהו בשיעורי הבית (במיוחד מתמטיק-איכסה).
או, בהמשך לדעת מה התפקיד שאנו יכולים ללמוד כדי לעזור לעולם (ואם מדובר בלימודים תורניים, עוד יותר עוזר!).

[אכילה] – לא רוצה להישמע כמו אמא פולנייה, אבל בלי אכילה לא היה בכלל כוח לנשמה, שהיא תמצא את התפקיד שלה.
וגם, מייחדים את האוכל בברכה לפניו ואחריו - לזכור מי המקור של הכל

[לחיות] – כל רגע שהאדם היהודי חי, מהרגע שהוא מתעורר ואומר "מודה אני..." עד ברכת "המפיל" בלילה,
יוצא לו אינספור פעמים לקדש שם שמים בכל מעשיו.

[להיות נחמד לאנשים] – חיוך, נחמדות ואהבה לאנשים, גם מחקירות מדעיות וסטטיסטיקות, עושה לאנשים אחרים את היום.
גם סתם אנשים אחרים שאנחנו לא מכירים.

"ואין שום דבר שהוא [רק אני]!"

אם האדם היה רק דבר אחד, המצב היה ממ...ש משעמם, הוא היה צפוי, רובוטי ועוד...

האדם מורכב – מורכב מהמון דברים שמשפיעים עליו בחיים.

יש לו משפחה כזאת, הוא לומד בבית ספר הזה, יש לו דווקא את החברים האלה, יש לו תחביבים מסוימים,
ועוד מיליוני דברים אחרים שמשפיעים עליו, מייצרים אותו לאט- לאט להיות מה שהוא - ולא אחר.

מה שכן – דווקא בזכות הדברים שהאדם מורכב מהם, לאדם יש כוח תפקיד [שמיוחד רק לו].
את התפקיד הזה לא מגלים בפעם אחת, אלא לאט – לאט.
רק חשוב לדעת דבר אחד:
אנחנו [ממש ברגע זה] במילוי התפקיד!

לכן, טובה הטענה: "אני כאילו צריכה כל הזמן משהו מרגש, [מיוחד]".

כי כל רגע מרגש ומיוחד כזה הוא רגע בו אנחנו ממלאים את תפקידנו.
רגע ש[מייחד] אותנו ומיועד רק לנו.

"שיסתכלו עלי"

אז אם יסתכלו – נחייך למצלמה (אולי התמונה תיתן לנו מיליונים מתישהו, מי יודע?)


שמחתי לעזור, ואשמח לדעת אם באמת עזרתי.

ואת הרבה יותר ממוזמנת לשלוח אליי מייל תגובה

דורון

dozkih@gmail.com