ישיבת הסדר

שלום וברכה

האם יש לך אפשרות נפשית ופנימית להתייחס למצב בו אתה נמצא כהזדמנות ?
אסביר: לו היינו יושבים פנים אל פנים היינו מתחילים במסע פנימי, בו מקשיבים אחד לשני, משקפים האחד את השני, מדייקים האחד את השני וכדו', ואז אולי היית יכול לדלות מתוך עצמך את ההדרכה המתאימה לך.
אולם נקלעה לפניך הזדמנות.
אתה חש שמשהו לא נכון במה שאתה עושה. לפחות בתחום הלימוד.
וכיוון שאין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ – זו ההזדמנות שלך לחפש את החפץ שלך בתוך הלימוד. אפשר שאתה לא מחפש את הדברים הנכונים בלימוד הגמרא; אפשר שהגמרא אינה חלקך בתורה, ואתה יכול למצוא חלק אחר בתורה; יש כל כך הרבה אפשרויות.
ואפשר שהבעיה נמצאת במקום אחר לגמרי – הבית, מה שעבר עליך וכדו' – והכל מושלך על הלימוד.

האם אתה יכול למצוא חבר טוב, או ר"מ שאתה נותן בו אמון, ולבקש ממנו להקשיב לך, לשקף אותך ולומר לך מה הוא שומע בדבריך, שיעזור לך לדייק את מצוקתך, ואז ביחד לחפש לה דרך ?
האם אתה יכול למצוא דרך למצוא מקום אחר לתלמוד תורה בו תתחבר יותר ?
זו תחילת הדרך.
אשמח שתחזור אם תרצה להמשיך את המסע.

כל טוב ושנה טובה