שאלה
לכבוד הרב שלום רב,
אני שמיניסט...ואפילו שהשנה רק התחילה, אני כבר מתחבט בשאלה מה לעשות שנה הבאה...אחת האפשרויות היא ללכת לשנת קומונה בסניף בני עקיבא, והשאלה שלי היא האם לא כדי לי להיות שנה בישיבה, כי אני ממש מרגיש שאני חייב להיות בישיבה, לחיות חיי תורה אמיתיים, מצד שני להיות קומונר זה לא פחות חשוב, ויש אפשרות לשלב ביניהם, כמובן שזה לא יהיה בדיוק אותו דבר. מה לדעתך עלי לעשות?
תשובה
שלום רב,
ראשית תן לי לתקן אותך, לימוד תורה יותר חשוב מלהיות קומונר.
אני מאמין כי ישיבה הינה הטירונות של החיים ולכן, אין זה כי אם הכנה לעתיד, כל אחד לפי כשרונותיו, לפי יעודו, ולפי נטית ליבו.
התרשמתי מאוד מנטיתך ושאיפותיך ללכת ללמוד ולגדול בתורה, בגילך זה מה שצריך להדריך אותך.
אולם, אני גם מאמין בנתינה, בית המדרש אסור לו שיהיה מקום שכל כולו פנימה, אני מאמין שכל תלמיד צריך לתת משלו גם במשך הלימוד, וגם לאחריו, להתנדב לא מפסיקים בגיל 22, אלא , בגיל 80.
הבעיה בקומונה היא שהיא גוזלת את רוב שעות היום ובשיעור א´ עיקר המאמץ צריך להיות בקנית דרכי הלימוד, ובהעמקת הידע התורני. הקומונה מפריעה לכך.
מעבר לזה, תרומה לבנ"ע תהיה משמעותית יותר , לאחר שנות לימוד. אז תוכל לבוא עם כל השפע של ערכי תורה ותהיה קומונר יותר טוב.
מיד יקומו אנשים ויאמרו טוב הוא נגד תנועת נוער, אני מוכרח להעיד, כי שתי בנותי קומונריות, ואני עצמי קשור עם תנועות הנוער השונות. כך שאני כן מבין את החשיבות.
הפתרון שלך הוא למצוא מקום שישלב מספר מועט של שעות נתינה גם במשך הלימוד.
לכן, אל לך להיות מבולבל, לך לישיבה. ודווקא לישיבת הסדר. הרגש של הנתינה הוא רגש חשוב ועליך לשמור עליו כאשר תגיע לישיבה.
לגבי בחירת ישיבה , זה בפעם אחרת , ובמיוחד שאני נוגע בדבר, כי אני מאמין בדרך שאני מטווה בתורה ובחברה.
כל טוב,
חיים רטיג , ישיבת ההסדר "בינות, רעננה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם