שאלה
אני ב-16 דתי ממש משתדל לקי'ים את המצוות.
פעם שהי'יתי עושה עבירות הי'יתי מרגיש את החרטה אחרי העבירה, היום אני פשוט לא מרגיש כאילו אני כבר לא פוחד או התרגלתי לזה אני לא יודע משו פשוט כבר לא מזיז לי וזה ממש מציק לי כי אני רוצה לחזור ולהתחזק יותר
תשובה
לשואל היקר שלום!
קודם כל אל תתייאש! עצם זה שאתה מכיר בבעיות שקיימות אצלך, זה בעצמו כבר התחלת הדרך לפתרון הבעייה.
כבר בגמרא ישנה הבחנה בעובדה שאדם ש"עבר עבירה ושנה בה (חזר עליה מספר פעמים) נעשית לו כהיתר", כלומר, הרגש שאמור להציק לאדם כאשר הוא עובר עבירה, שנובע מהפנימיות של האדם, הוא הולך ודועך עם הזמן, כאשר האדם מרגיל אותו לאט לאט לעבירה, עד שיום אחד הוא לפתע מפסיק לפעול והאדם עובר את העבירה ללא כל רגשי אשם.
למעשה כפי שציינת הפתרון לכך הוא מורכב, ואכן הוא משתנה מאדם לאדם, כל אדם יש לו את מה שיעורר אצלו את הרגשות החיוביים, והדרך להתקדמות של כל אדם נעשית בצורה שונה.
אך ישנם כמה דברים שאוכל להמליץ לך לעשות, אם לא את כולם לפחות את חלקם:
קודם כל רצוי לעשות חשבון נפש יומי, לעצור זמן מה משגרת היום, ולהתבונן מה עשיתי במהלך היום, אילו דברים לא עשיתי בסדר ומה אוכל לשפר, כמו כן כדאי לחשוב האם הצלחתי להתקדם, או שמא אני רק נסוג, חשוב לשים דגש גם על הצדדים החיוביים והדברים שבהם כן התקדמתי בעבודת ה´, בין אם זה בין אדם לחבירו ובין אם זה בין אדם למקום, זה יכול מאוד לעודד להתקדם גם בשאר הדברים.
כמו כן ללמוד תורה, תמיד זה טוב, ומנסיון זה גם מוסיף רגשות קודש, וגם מציל מעבירות ממש.
כדאי כמובן להתפלל לקב"ה שיעזור לנו להתגבר על יצרנו, אם אנחנו מבינים שהכתובת לבקשות גשמיות של פרנסה, והצלחה בחיים היא הקב"ה, על אחת כמה וכמה שניתן להתפלל אליו שנזכה לגבור על יצרנו (יש גם תפילה שאנשים מוסיפים ב´אלהי נצור´ שמוזכר בה ´ותצילני מיצר הרע´)
והעיקר לא להתייאש!
להשתדל לא להתעלם מהבעיות, אך יחד עם זאת לעודד את עצמנו להתקדם, על ידי ראיית הנקודות החיוביות באישיותנו, שבהם התקדמנו, ובהם אנו יכולים לדרבן את עצמנו להמשיך לעבוד על עצמנו, ולא לוותר, גם אם אנחנו מרגישים הדרדרות גדולה
(יש הרבה מה לקרוא גם בספרו המדהים של הרב יהושע שפירא ´אשיב ממצולות´)
מקווה שהועלתי קצת
עקיבא כהנא
akiva.ka@gmail.com