שאלה
לפני כמה ימים ישבתי עם חברים במושב והייתי שם עם האוטו, חבר שלי עבר וביקש ממני להקפיץ אותו הביתה, כאשר ביתו באותו מושב במרחק של כ 80 מטר.
זה נראה לי דיי טפשי שחבר מבקש ממך להקפיץ אותו לבית שנמצא כל כך קרוב, ובהתחלה סירבתי אבל הוא המשיך לבקש אז נאלצתי להגיד לו כן.
קשה להיות נחמד לאנשים במיוחד לחברים שלך, כאשר הם מבקשים ממך דברים כאלה, מה שמראה שאולי הם לא באמת חברים שלך...
נכון שצריך לדעת להגיד לא לאנשים, אבל אולי לא שווה לריב עם בנאדם בשביל משהו טפשי שכזה... ואולי אני צריך לסרב בשביל שילמד לקח שלא כולם צריכים לעשות לו טובות? הרי איזה עצלן מבקש מחבר שיתניע תאוטו וייסע 80 מטר בשביל להקפיץ אותו כאשר הוא לא נכה ואין לו מגבלות או קשיים.
אולי יש בתורה איזשהו הסבר לאנשים כאלה ? איך אוכל להסביר את הסירוב שלי אליו ?
תודה.
תשובה
שלום וברכה!
הרבה פעמים חברים שלנו, אנשים שאנו מכירים, ובכלל אנשים שסביבנו, עושים כל מיני דברים שאנו לא תמיד מבינים את פשרם. לרוב, אנו בוחרים לדון את אותם אנשים לכף חובה. להתעצבן על מעשיהם, להוכיח אותם, ולעשות כל מיני צעדים מנגד שמשפיעים על המשך הקשר איתם. קשרים של שנים יכולים להתנתק בגלל דבר אחד-חוסר הבנה! אנו בטוחים שמה שהשני עשה היה בגלל... והשני בכלל עשה את זה באמת ובתמים בגלל סיבה אחרת לחלוטין. וכך הדברים מתגלגלים. אנו כועסים עליו, הוא כועס שלא הבנו אותו וכך הלאה..
בגלל שברוב המקרים הדברים נמצאים במצב של ספק אנו צריכים לנסות ולדון את האדם לכף זכות. יכול להיות שהסיבה למעשה היתה טובה ויכול להיות שהסיבה למעשה היתה רעה. אז, במקום לבחור את הסיבה הרעה, ולהריץ כל מיני סרטים על אותו אדם ועל הקשר ביננו, יש פתרון הרבה יותר קל וטוב- פשוט לבחור בסיבה הטובה. הרי אנו הינו רוצים שיתנהגו איתנו באותה צורה בדיוק. הרי אנו בני אדם, אנחנו לפעמים טועים, וגם לנו כמו לאחרים יש חסרונות ויש יתרונות. אז במקום לנהוג עם אחרים במידת הדין ולצפות מאחרים לנהוג איתנו במידת הרחמים, בו נעשה ההפך, אנו ננהג איתם במידת הרחמים, ונקווה שהם יתנהגו איתנו גם באותה מידה.
ומה כל זה קשור אליך?
אותו מקרה שקרה לך. למה הוא ביקש את זה, אתה יודע? לא. אתה רק מניח שהוא התעצל. המשכת עם אותו תסריט והתעצבנת עליו, היו לך יסורי מצפון, הרחקת לכת וחשבת איך לסרב בצורה יפה, כיצד לנהוג עם אנשים בסגנון ועוד....
לא היה יותר פשוט להניח שלאותו חבר כאב הראש, או שהוא לא הרגיש טוב, או שהוא עייף מדי ופשוט אין לו כוח ללכת אפילו את המרחק הקטן הזה. הרי אם היה קורה לו משהו, בתור חבר טוב היית מוכן להסיע אותו אפיל יותר רחוק. אז תניח שכך הדבר, ובכך תפטר מכל המחשבות שעלו לך.
אין לי הסבר לאנשים כאלה וגם לא לתורה. בדיוק כמו שלך יש רגעים משונים כך גם לאותו אדם. הרבה פעמים אנו מבקרים את החברים שלנו. ושוכחים שהם בדיוק כמונו- בני אדם. אסור לנו לשכוח את זה! כמו שלנו יש את השטויות שלנו ואנו מצפים שהחברים שלנו יבינו אותנו ויקבלו את החסרונות שלנו וכו'.. כך גם אנו צריכים לנהוג עם חברינו.
זו דעתי בנושא.
["דע כי צריך לדון כל אדם לכף זכות, ואיפלו משהו רשע גמור צריך לחפש ולמצוא בו מעט טוב"] על ידי מציאת אותה נקודה טובה, כל הסיפור מתהפך, התנהגותנו משתנה, ותהיה בטוח שאם תשתמש בכלי הזה הרבה, גם התנהגותם של אחרים תשתנה כלפיך.
מקווה שעזרתי.
אם כן וגם אם לא, אתה מוזמן לשוב ולכתוב לי בנושא זה או בנושאים אחרים!
כל טוב והרבה הצלחה!
טל.
tlalosh@shoresh.org.il