יחס היהדות לאנשים בעלי נטיות הפוכות

ידידי, שלום וברכת ה´ עליך.

אני שמח על מכתבך, התקדמותך הרבה ורצונך הגדל ללמוד ולהתקדם מחממים את הלב, יישר כח!

[תורת חיים]

חשוב להפנים* התורה לימדה את האדם כיצד עליו להתנהג, לא רק ביחס בין האדם לבורא אלא גם ובעיקר בין האדם לחברו – ההפרדה הקיימת, למשל, בנצרות בין הדת למדינה היא באופן חד וחלק לא מקובלת על העולם היהודי, לתורה יש מה להגיד בכל נושא ועניין. ההלכה מלווה ומדריכה אותנו כיצד להתנהג מהרגע בו אנו קמים עד שאנו נשכבים לישון, כל חיינו צריכים להיות מכוונים לעשיית רצון הקב"ה. ההלכה אומרת לנו איך מתנהגים בבית הכיסא (שירותים), מה מותר ומה אסור לנו לאכול, דרכי המשפט וגם את הדרך הנכונה לחיי משפחה.

[ "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם"]

אנו מתפללים שהחטאים ייפסקו וממילא לא יהיו רשעים – דבר זה לא נאמר על החוטאים, עליהם אנו מתפללים שיזכו ויחזרו בתשובה.

ההלכה מפרידה בין המעשה לבין העושה את המעשה, כוונתי היא: אם אדם אכל בשר חיה לא טהורה (הבשר שלה אסור באכילה), האדם חטא אולם אין זה אומר שהוא לא יהודי יותר – אמרו חז"ל :"אמר רבי אבא בר זבדא: אף על פי שחטא - ישראל הוא. אמר רבי אבא: היינו דאמרי אינשי אסא דקאי ביני חילפי אסא שמיה, ואסא קרו ליה." (סנהדרין מד, א). יהודי שחטא נשאר יהודי, החטא לא משנה את מהותו של האדם– חכמים המשילו את דבריהם להדס שעומד בין העשב, עדיין הוא הדס וקוראים לו הדס.

[מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי]

בפרשת ויקרא (פרק יח) עם ישראל צווה על אלו האוסרים בקרבה, לדוגמא – בן עם אמו, אח ואחות, אשתו נידה, אשת איש, אדם עם בהמה ועוד. בין שאר האיסורים המוזכרים, התורה ציווה אותנו: "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא" (שם, פסוק כב).

התורה אסרה על האדם לעבוד עבודה זרה, לאכול מאכלים מסוימים וגם הציבה תנאים על קיום יחסי אישות – עם מי ומותר ועם מי לא* במקרה דנן, התורה אסרה על קיום יחסים בין גברים.

אין באיסור זה או בכל איסור אחר אמירה כלשהי על הרגש אותו חש האדם, הקב"ה צווה אותנו ואסר לעשות את המעשה* בעניין הרגש, נראה שחכמים הכירו בשאלה זו, כתוב במדרש: "אמר רבי אלעזר בן עזריה מנין שלא יאמר אדם אי אפשי (אני לא רוצה) לאכול בשר חזיר אי אפשי ללבוש כלאים אי אפשי לבא על הערוה אלא אפשי (אני רוצה) אבל מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, תלמוד לומר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, נמצא הפורש מן העבירה מקבל עליו עול מלכות שמים..." (ילקוט שמעוני, קדושים), רבותינו אמרו שקיום המצווה צריך להיעשות משום שכך צוונו הבורא יתברך בחכמתו. אנחנו אוכלים בשר חיה טהורה לא משום שהוא טעים יותר או בריא יותר אלא משום שכך נצטווינו.

לכל אדם יש את הקשיים וההתמודדויות שלו עליהם עליו להתגבר, לא דומה ניסיונו של פלוני לזה של אלמוני - לכל אחד נגזר להתמודד עם מציאות ייחודיות רק לו וזאת משום שבכוחו גם להצליח במשימה.

כתוב בספר בראשית: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ..." (א, כז), ובתהילים כתוב: "טוֹב ה´ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו." (קמה, ט), ה´ אוהב את כולם! גם לרשעים יש מקום, פתרון – תשובה, כתוב:"יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל ה´ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ" (ישעיהו פרק נה, ז), החוטא עבר על דבר ה´ ולכן הוא לא בסדר - זו היא הסיבה היחידה, עם רצונותיו וקשייו עליו להתמודד. אדם שמתגבר על יצרו ולא עושה מעשה למרות שליבו אומר לו חטא הרי שהוא צדיק גמור! במסכת פסחים, אמר רבי יוחנן: "שלשה מכריז עליהן הקדוש ברוך הוא בכל יום: על רווק הדר בכרך ואינו חוטא ועל עני המחזיר אבידה לבעליה... (קיג, א), "אף על פי שכל בני האדם מוזהרים על העבירות ומצווים על המצוות ,יש מהם שהם משבחים בכך יותר.", המציאות הקשה, הכמעט בלתי אפשרית, של רווק בגיל הנשואים המצליח להתמודד עם יצרו זוכה להערכה רבה מאת הקב"ה.

לשום אדם אסור ואף אינו יכול לשפוט ולבקר אדם שעבר על אחת או יותר מן המצוות* המהרש"א מסביר בפירושו על הגמרא בפסחים שהזכרנו לעיל שההכרזה המדוברת, כוונתה היא שעלינו להיזהר בהם, אסור לטעות ולחשוב שביכולתנו לדבר עליהם – אין אדם שיכול להיכנס לנעליו של חברו, מסופר בגמרא על רב אשי שהתגלה אליו מנשה בחלום* בשיחתם התפלא רב אשי כיצד אדם חכם כמנשה חטא בעבודה זרה, תשובתו של מנשה הייתה: "אם היית שם – היית תופס בשיפולי גלימתך ורץ אחרי" (סנהדרין קב, ב), היצר חזק מאוד ולהתנגד לו בכדי לעבוד את ה´ דרוש מאמץ רב.

באהבה ובידידות,

ירון

Benzvi613@gmail.com