שאלה
שלום כבוד הרב.
קוראים לי שחר בת 20 מתל אביב. אני לומדת ימימה כבר 4 שנים ובחודשים האחרונים מתחזקת עוד יותר ומקיימת חלק מהמצוות שבמידתי.
בגלל לימודי ימימה אני מרגישה שלמה ביחסי ושדרך האמת בשבילי היא דרך התורה ובמקביל שאני צריכה להתקדם במצוות בזמני ולא לנסות לקפוץ מדרגות שהן לא במידתי עכשיו. ז"א לקבל את מקומי.
הדבר הזה קשה לי הרבה פעמים בגלל שמצד אחד יש עניין של נעשה ונשמע וגם אם לא "בא לי" לעשות איזו מצווה אז ה"בא לי" זה לא פונקציה ומצד שני חשוב לי להתקדם בקצב שלי. אני מקווה שאתה מבין את המקום שאני נמצאת בו.
עוד אני מרגישה שבגלל שאני קוראת לעצמי או שקוראים לי "חוזרת בתשובה" אז יש עליי משקל מסויים שאני כביכול צריכה לעמוד בציפיות שלי מעצמי.
ועוד עניין- אני נמצאת במערכת יחסחם מאוד רצינית שנמשכת שמונה חודשים. החבר שלי בן 29 וגם נמצא בתהליך של חזרה בתשובה בשילוב של לימודי קבלה ובחודשים האחרונים גם ימימה. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ומרגישים שבעזרת השם יבוא יום ונתחתן. בינתיים אנחנו ממשיכים לקיים יחסי מין ואנחנו מרגישים שבאופן מאוד שונה מהקשרים הקודמים הקשר המיני לא בא ברב המיקרים כפיצוי על קשר רגשי שהוא חזק מאוד ביננו. אני יודעת שבאיזשהו מקום זו סתירה של החזרה שלי בתשובה והעובדה שאני מתלבשת הרבה הרבה יותר צנוע מפעם ונמנעת ביותר מדיבורים גסים בכלל אבל היום אנחנו מרגישים שלבצע שמירת נגיעה זה גדול עליינו מאוד ולא במידה שלנו ומצד שני אנחנו חושבים לשמור נידה. אני לא יודעת למה אני מצפה כי זה די ברור שתגיד לי שכדי להתקדם אני צריכה לשמור נגיעה וכו וכו ועם ידידים וסתם אנשים ברחוב לא נעים לי אפילו להתסכל בעיניים לגברים אבל עם בן הזוג שלי זה שונה וכרגע שמירת נגיעה זו לא אופצייה מבחינתנו.
ובאותו נושא האם יש איסור מבחינת ההלכה לקיים יחסי מין אם אין שפיכת זרע בכלל? בן זוגי מתרגל שיטה של הטאו שידועה לפי ידיעתי גם בחיבורה לזרמים ביהדות שבה הוא יכול לקיים יחסי מין בלי שפיכה, האם זה אסור? ולמה.
בסופו של דבר אני מבולבלת קצת מהתהליך שאני נמצאת בו, אני לא ככ יודעת איפה להעמיד את עצמי ואני מרגישה שאני צריכה רב שיכוון אותי כי יש כל מיני זרמים שונים אבל אני לא יודעת ככ לאן לפנות. אשמח אם תוכל לענות לי ובאופן כללי שאוכל לשמוע ממישהו שיש לו יותר סמכות והבנה שאמונה וחזרה בתשובה שלמה לא קו
תשובה
שחר יקרה,
אשתדל להתייחס לשאלתך החשובה בכמה מישורים.
במישור הראשון - מגיע לך לפרגן לעצמך בגדול על כל שינוי לטובה שאת עושה בחיים שלך, פנימי או חיצוני. כל דבר הוא בעל חשיבות אפילו שהוא לא מושלם, ורק אלוקים בשמיים יודע כמה קשה לשנות הרגלים ולקבל החלטות לשינוי, בפרט מול סביבה שלא תמיד מבינה ולעיתים קרובות גם מרימה גבות.
מעבר לפירגון כמובן חשוב מאד שתהיי קשובה לעצמך, שתתקדמי בקצב שלך ולא תשימי גז יותר מידי מהר, כי זה בהחלט יכול לגרום דווקא לנסיגה ועייפות החומר.
ולגבי היחסים עם החבר.
לפי איך שזה נראה לעין רגילה, ברורה לגמרי הרגשתכם שמדובר בקשר טהור יותר, בפרט שהוא רציני ועמוק. אז מה בעצם הבעיה עם קיום יחסי מין?
ובכן גם כאן צריך לומר שהתורה מכירה את נפש האדם עמוק וטוב מאיתנו וכאשר היא אוסרת יחסי מין בין זוג לא נשוי - זה לא סתם הצקה.
אם נדבר באופן יבש, חשוב לדעת שהתורה אוסרת כל סוג של מגע גופני בין איש לאשה, אלא במסגרת המקודשת של נישואין בלבד, וגם שם רק בזמן טהרה, ויש בזה פרטים רבים, לא כאן המקום לפרטם.
אין לי ספק שאם הייתם מצליחים לא לגעת זה בזה ופשוט לקדם ככל שניתן את עניין הנישואין, הייתם מרויחים עומק מיוחד ונדיר בקשר שלכם. עומק של המתנה, של התאפקות, של שליטה עצמית, של קשר רוחני שעתיד להתגשם בקדושה בלבד.
כל אפשרות אחרת מבחינת התורה היא ברירת מחדל.
ובכל אופן גם ברירות מחדל חשוב לדעת. ויש בדבר כמה דרגות חומרה.
קיום יחסי מין עם אשה נידה שלא נטהרה כדין, הוא המעשה בעל החומרה הגבוהה ביותר, והמדובר בעיקר על יחסים שבהם שפיכת הזרע מסתיימת בתוך גוף האשה.
גם מגע גופני אחר, אסור, כאמור, ובכלל זה גם זרע לבטלה אסור, אך דברים אלו חומרתם אינה כה גדולה כמו ביאת נידה.
וקצת כדי לשבר את האוזן, לגבי כל עניין המצוות והדקדוק בהן, אני מצרף לכם כאן שני קטעים. האחד - מאמר שלי בשם "אורות וכלים" מתוך הספר "אור פנימי", והשני - תשובה מרב של חב"ד באוסטרליה לגבי דקדוק המצוות.
באופן כללי אני מציע לשניכם ללכת לשיעורי תורה ולהתחזק. אני חושב שהשיעורים, הספרים והדיסקים שלי יוכלו להביא לכם הרבה חיזוק ותועלת. תוכלו לקבל מידע על כל החומר והפעילות באתר לב הדברים. אפשר גם לשאול אותי שאלות אישיות דרך האתר.
לאתר לב הדברים
בהצלחה רבה וכל הברכות
חיזקו ואימצו
ארז
אורות וכלים
סעודה לצדיקים
נדמה בנפשנו סעודה גדולה ומפוארת, בה משתתפים רבים ושבעי רצון, אולם באותה סעודה מסובים גם אחרים, רעבים וצמאים.
זהו, כדברי חז"ל (מסכת שבת דף קנ"ג), משל המתאר את ההפרש בין הצדיקים לרשעים: "אלו ואלו יושבין. הללו אוכלין והללו רעבים. הללו שותים והללו צמאים", כמו שכתוב (ישעיהו ס"ה): "כה אמר ה' - הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו, הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו. הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב". איש, כפי הנראה באותם פסוקים, אינו מונע מן הרעבים להנות מן הסעודה. מהו, אם כן, הדבר המעכב בעדם?
שמא אין בידם כלים? שמא נעדרים הם את היכולת?
כידוע לנו מעולם החומר, כל דבר שאדם רוצה להשיג, הוא בר השגה רק בכלי מסוים, מתאים ומדויק לאותו דבר. מרק אפשר לאכול רק בכף, לא במזלג. גלי קול נקלטים באמצעות מכשיר רדיו. עין אנושית או בדומה לה - מצלמה, עשויות לקלוט גלי אור רק באופן מסוים מאד, וקיר בטון עבה בכור אטומי נועד לשמור על האנרגיה הגרעינית מפני דליפה.
גם מבחינה מנטלית, ידיעות מסוימות מהוות כלים מדויקים לידיעות אחרות, גבוהות יותר. היכולת לקרוא את אותיות האלף בית ולצרף ביניהן צרוף שיש בו פשר היא הכלי באמצעותו יוכל האדם לקרוא בספרים ולהבין את תוכנם. אולם - שבר בכף האוכל, חוט מנותק במכשיר אלקטרוני, צמצם סגור במצלמה או באישון העין, אות חסרה באלף בית או סדק במעטה הבטון בכור אטומי, כל אלו - שינוי פעוט במצב הכלים. אולם די בו להפוך אותם חסרי ערך לחלוטין ולעיתים (כמו בכור) קטלניים בתכלית ומשרתים מטרה הפוכה לגמרי מזו שבעבורה נוצרו.
מזון רוחני
כל זאת - פשוט וידוע לכל. אולם משנוגע הדבר לעולם הרוחני, דומה משום מה, בעיני רבים, כאילו כאן - אין חוקים, אין דיוק, ואין כלים. אף שהשערה זו חפוזה, מוטעית, ופעמים רבות גם מסוכנת. שכן "רוחניות" איננה דבר מופשט. גם כאן, ממש כבעולם החומר, הדברים מדויקים בתכלית. וגם כאן, על מנת לקבל שפע (שבעולם הרוחני קרוי 'אור'), יש צורך בהכנת כלים מתאימים ומדויקים.
כשם שגוף האדם בנוי מאברים, שלכל אחד ואחד מהם תפקיד מדויק ומוגדר, כך בנויה גם הנפש מאברים - רמ"ח (248) אברים ושס"ה (365) גידים. וכשם שאיברי הגוף וגידיו זקוקים למזון שיחיה אותם ויסייע בהתפתחותם, כך בדיוק זקוקים למזון איבריו וגידיו הרוחניים.
אם הגוף הרוחני לא מקבל מזון ושפע רוחני, עשויה התפתחותו להתעכב, לעיתים גם לדעוך לחלוטין, גם אם הגוף הפיזי מטופח ומטופל. השאלה "על איזה גוף רוחני מדובר בכלל?" היא עצמה מעידה כמאה עדים, באיזה מצב נמצא אצלנו הגוף הזה, עד שהפך לבלתי נראה ולא מוכר.
אמנם הצמא למשמעות, לאור, לעומק, מעיד, למרות הכל, על שרידים של גוף רוחני פנימי, שעדיין משמיע קולו, כדבר הנביא: "והשלכתי רעב בארץ. לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דבר ה'". "לשמוע דבר ה'" - לזכות להתגלות רוחנית, אור פנימי, עונג נפשי - לזה נכספות כל הנשמות.
הדרך להשיג את האור, הדרך היהודית המקורית לבנות כלים להכילו, ולהרוות את צמאון הנשמה - היא דרך תרי"ג מצוות. תרי"ג שהן רמ"ח מצוות עשה כנגד רמ"ח אברי הגוף והנפש, ושס"ה מצוות לא-תעשה כנגד שס"ה גידי הגוף והנפש.
כל מצווה משפיעה חיות לאיבר וחלק אחר, וכל עבירה מעבירה את האור, מחשיכה וממיתה חלק אחר.
וזהו פשר דברי הנביא: "עבדי יאכלו ואתם תרעבו". בהעדר הכלים להכיל את האור, אפילו יהיה חשוף וגלוי מול עיני האדם, לא יוכל להכיל אותו ולהפיק ממנו תועלת, כאדם רעב המשתתף בסעודה מפוארת, עיניו כלות ואין ביכולתו לטעום מאומה.
כמו שבגשמיות די בסדק קל כדי לפגום באיכות הכלי ולהשחיתו, כך גם ברוחניות - די בשינוי קל בקיום המצווה והיא איננה מצווה עוד, ואין בכוחה להכיל כל אור. לו היו המצוות, חלילה, רק עניין של "פולקלור", או מנהגים מסורתיים ליצירת אווירה, לא היו צורך לדקדק בכל פרטיהן. אבל מי שזוכה להבין שמדובר בכלים מדוייקים, לא פחות מכלים בעולם החומר, יתחיל להסתכל עליהן במבט שונה לחלוטין.
נתקלתי בשאלת רב שהופנתה בצורה די
פרובוקטיבית, אך תשובת הרב כל כך קולעת שלא
יכולתי שלא להתחלק בה איתכם.
שאלה: למה היהדות כל כך עסוקה בפרטים קטנים
ובלתי רלוונטיים, כמו כמה מצה בדיוק
צריך לאכול בליל הסדר, איזה כלי חלבי ואיזה
בשרי, איך לקשור את שרוכי הנעליים
שלי.
לי זה נראה כאילו היהדות מזניחה את העיקר
כשהיא נתפסת לקטנוניות.
לזה היהודים קוראים רוחניות?
(כבר שלחתי לך שאלה זו לפני שבוע אך לא נעניתי.
אולי סוף סוף קיבלת שאלה שאין
עליה תשובה?!)
תשובה:
מעולם לא טענתי שיש לי את כל התשובות. הרבה
שאלות הינם מעבר להשגתי. אך האמת
היא שעניתי לך ואתה קבלת את תשובתך.
כשקיבלתי את שאלתך תכף עניתי לך, והעובדה שלא
קיבלת את תשובתי היא היא התשובה
לשאלתך.
ראה, השבתי לך, אך כשכתבתי את כתובת הדוא"ל שלך
לא הוספתי נקודה לפני המילה
com
סברתי שתקבל את הדוא"ל גם ככה, שהרי סך הכל
חסרה רק נקודה אחת קטנה. זאת אומרת,
זה לא שכתבתי שמך לא נכון או מילה מוטעית, או
משהו דרסטי אחר. צריך להיות מאוד
קטנוני כדי לא להבין ש
yahoocom
ו
yahoo.com
זה אותו דבר.
זה לא מגוחך שלא קיבלת את תשובתי רק בשל העדר
נקודה אחת קטנה ובלתי רלוונטית?
לא, זה לא מגוחך! כי הנקודה היא לא רק נקודה,
היא מבטאת משהו. לאותה נקודה
הרבה יותר משמעות מאשר כמה פיקסלים במסך.
לי היא נראית בלתי רלוונטית בעליל, אך זה נובע
רק מחוסר הידע שלי בדרכי
האינטרנט. כל מה שאני יודע הוא שבתוספת הנקודה
הדוא"ל שלי מגיע ליעדו אך בלא
הנקודה הוא הולך לאיבוד ומגיע לאן שהוא.
למצוות יש עומק עצום. כל פרט מכיל עולם של
משמעויות, ומרכיב את התמונה השלמה.
כשמקיימים מצווה בשלמות ובדייקנות, גל רוחני
נשלח מאיתנו אל היקום, עד ל"דואר
הנכנס" של הקב"ה.
אם ברצונך להכיר את המשמעות של הנקודה
באינטרנט, תלמד על תפעולה של הרשת.
אם ברצונך להבין את משמעות מצוות היהדות, תלמד
תורה.
הרב אהרן מוס
חב"ד, אוסטרליה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם