שאלה
בס"ד
שלום הרב!
יש לי בעיה שמאוד מפריעה לי, ואני מאוד חוששת שבגללה אני עוברת על מצוות כיבוד אב.
אבא שלי מסוג האבות הלא רצינים, הכוונה צוחקים, מתבדחים.. רוב הפעמים הוא מדבר איתי על דברים כמו שטויות, לא באמת דברים עניינים.
ב"ה אני שמחה שזה ככה כי הוא באמת חוזר עם מצב רוח טוב מהעבודה, ונראה מאושר מהחיים ברוך ה', אך לפעמים הוא לא יכול לדבר איתי שיחה אחת רצינית!!
אני מרגישה שהשיחה היחידה הרצינית שדברתי איתו היתה לפני חודשיים כשבכיתי בגלל איזה עניין ואז הוא שאל מה קרה, ודברנו. וגם זה ארך חמש דקות.
אני חושבת שהוא חושב שאני עדיין ילדה קטנה, למרות שאני בת שבע עשרה.
עוד משהו- מתי שיש עניין שהוא כועס עליו הוא ישר צועק וזה מאוד מעכיר את האווירה.
דברתי איתו כמה פעמים שזה באמת מפריע לכולנו שהוא ככה צועק והוא תמיד מבטיח שלא יצעק והכל חוזר על עצמו. מאז שהייתי קטנה הוא כזה.
אני לא מנסה לשפוט חס וחלילה, אולי זה החינוך שקיבל כשהיה קטן, דברים שבאמת מפריעים לו, אך זה מפריע לי ולכולנו!! אני לא מבינה למה שכשאני מדברת עם חברות שלי בטלפון הן צריכות לשמוע אותו צועק מהצד שזה קרינה וכמה פעמים אמרתי לך לקצר בשיחות, וכו'.. אני מבינה עד כמה הוא דואג אבל באמת אפשר גם לדבר!
אני תמיד אומרת לו את זה וגם אמי וכלום לא עוזר! אנחנו פשוט אובדי עצות, וכל פעם שהוא צועק זה באמת מרעיד לי את הלב ומעציב אותי עוד יותר.
זה באמת גורם לי צער גדול! ופוגע ביחס שלי אליו.. למרות שאני תמיד מנסה להיות כל כך בסדר איתו, ולא להתייחס ולדבר בנועם, כמה אני יכולה להבליג? אני לא רוצה יום אחד להתפרץ עליו כי זה באמת עניין שיושב לי על הלב!
אך עם כל זאת אנחנו משפחה גדולה ושמחה ב"ה,
אבי הוא באמת אדם מקסים וטוב לב, רק העניינים האלו מפריעים לי מאוד, ומשפיעים על האוירה!
תודה רבה רבה על העזרה ועל ההקשבה!
תשובה
שלום
כמה יראת השם בריאה צריך כדי לכתוב כך. יישר כח.
בפנייך שני ערכים-
כיבוד ומורא הורים, ועמידה על זכויותיך ושמחת החיים.
כיבוד אב, אינו אומר ציות. כיבוד הוא היחס לאב, ולא השורה התחתונה.
לכן, אינך חייבת כלל לשמוע בקול אביך בדברים הסותרים את יראת השמיים שלך, וגם לא בדברים השייכים לתחום האישי שלך.
את רשאית וצריכה לשתף את אביך בכאב שלך, בכך שהצעקות שלו שורטות אותך מבפנים, ובקשי ממנו לחדול.
את הכל אמרי בכבוד גדול, ובמורא ראוי, אך ללא טיוח.
שתפי אותו גם במחסור שלך בשיחות עומק איתו, אמרי לו כמה את מעריכה אותו והוא חסר לך כבן שיח רציני.
אל תתני לשיחה להיות צינית או מבודחת, צרי אוירה של רצינות וקריטיות, משהו חשוב מאד עומד על הפרק, והוא צריך להבין כך, כאמור בכבוד.
בהצלחה