ידיד שנוגע בי בלי רשותי

שואלת יקרה, שלום!

לא הגדרת שאלה בדברייך, אך נראה שאת מתמודדת עם ידיד שלא מכבד את הגבולות שלך, ולא יודעת איך להביא לכך שהמצב ישתנה.


יש לעניין הזה שני היבטים: אחד חוקי וחברתי, והשני מתחום ההלכה ורוח ההלכה.


את זוכה לחיות במציאות שבה ´נגיעה´ היא מושג שמתקשר עם טהרה, ולכן לפעמים קשה להבין שאם מישהו נוגע בך, הוא פוגע לא רק בטהרה אלא במשהו בסיסי יותר – ארבע האמות שלך. אם, כפי שאת כותבת, הבהרת לבחור המדובר שאינך מעוניינת בנגיעה, הרי שכל נגיעה מצידו (גם נגיעה "בקטנה", גם נגיעה "סתמית" או "בצחוק") אינה לגיטימית, וגם נחשבת בחוק כהטרדה מינית.


אולי את אומרת לעצמך, מה?! לא נסחפנו קצת?? לא התכוונתי להיות כ"כ כבדה, רק רציתי עצה וחיזוק להתמודדות עם הידיד הזה...


אז זהו, יקירתי, שלפעמים מרוב שאנחנו מנסים לא לעשות רעש מיותר, אנחנו שוכחים שיש רעש שהוא לגמרי לא מיותר. בחוק נכתב שהטרדה מינית היא "אקט בעל אופי מיני שבו אחד הצדדים אינו מסכים לו, כגון חיזורים בלתי רצויים... וכל התנהגות מילולית או פיזית...". ההגדרה הזאת יכולה לכלול אמירות לא נעימות (וכל אחת תחליט לעצמה מה נחשב נעים ולא נעים בשבילה), מבטים מביכים וכמובן גם נגיעות, ליטופים וכו´, בין אם זה מגיע מבן ובין אם זה מגיע מבת. סביר להניח שהידיד שלך ממש לא מתכוון לעשות משהו מהסוג הזה, אבל עם כל הכבוד הראוי לו – את זו שמרגישה לחץ ואי נוחות, ואין סיבה שתצטרכי להמשיך ככה ולהרגיש שאת מעגלת פינות. מהשאלה עולה שאין ביניכם קירבה נפשית גדולה אבל שכן יש ביניכם דיבור, ולכן אולי כדאי להעלות את הנושא בפניו – ברגישות ובדרך הנכונה לשיח ביניכם – כדי להמחיש לו עד כמה המעשה הוא בלתי מקובל.


שכבה נוספת וחשובה בסוגיה הזאת, בטח בעולם שלך, הוא שהתנהגותו של הידיד פוגעת בעולם המושתת על דרך התורה ועל ערכים של צניעות, טהרה וכבוד הדדי. גיל הנעורים הוא תוסס מטבעו וודאי שנושא הנגיעה עולה הרבה ולא תמיד פשוט – ואת, ב"ה, זכית לקבל החלטה ברורה שזאת הדרך שאת רוצה לחיות בה. שמירת נגיעה אינה רק עניין "טכני", כפי שהיא יכולה להיראות, אלא מבטאת עולם שלם שהולך ומתפתח אצל כל אחד לפי מחשבתו ותפיסתו, בהתאם להלכה כמובן. יכול להיות שלידיד שלך של תפיסה משלו לגבי שמירת נגיעה (שגם לא עולה בקנה אחד עם ההלכה), אך אם את אומרת שזה גבול מבחינתך – גם הוא מחוייב לעמוד בגבול הזה, ונדרשת פה אסרטיביות מצדך כדי להבהיר לו שהוא אינו רשאי לחצות אותו. זכרי ש´אסרטיביות´ אינה ´תוקפנות´, אלא עמידה על שלך בצורה מכובדת ומכבדת. כיוון שאת מכירה אותו, עם מעט מחשבה ומעט יותר אומץ בע"ה תצליחי להגיע איתו להבנה בעניין הזה.


כמובן שגם ייתכן ותחליטי שאינך מעוניינת בקשר עם מישהו שאת צריכה להתעקש איתו ככה על נושאים של גבולות וכבוד. כדאי לזכור שבסופו של דבר אנחנו רוצים שכל מערכות היחסים שלנו, העמוקות והסתמיות כאחד, יהיו בריאות ונעימות.


זה אולי נשמע פשוט בכתב, אבל כשניגשים לזה בפועל זה יכול להיות מביך, מוזר, מגומגם וכו´... במידה וזה ככה, נסי לזכור שהמטרה שלך היא חשובה ונכונה – לא רק מבחינה הלכתית, אלא מבחינת ההרגשה שלך בינך לבין עצמך, ואני מקווה ומאחלת שהסיפור יסתיים פה.


כמובן שאשמח לשמוע ולהעמיק עוד, אם תרצי, באימייל.

ישר כח, ובהצלחה רבה!

ליאורה

leora.d.c@gmail.com