שאלה
בס"ד
שלום לכם!אני מדריכה של שבט הרא"ה וניסתי לשכנע את החניכים שלי לצאת לנטיעות בט"ו בשבט - אחד מהשיכנועים שלי היה שזה מצווה לנטוע עצים בא"י, אח"כ חשבתי על זה ואני בעצמי לא מבינה מה כ"כ מצווה בזה? ומה בכלל הקטע של החג? מה המשמעות שלו? האם הוא מהתורה?
אשמח לקבל תשובה...
תודה רבה על הזמן שהקדשת לשאלתי! שבת שלום =)
תשובה
שלום לך
יישר כח על השאלה
אנחנו מצרפים תשובה שכתבנו בעבר בנושא הזה:http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=38279
יש להדגיש, שענין הנטיעות, הוא מצוה מאד גדולה כל השנה, אבל לא דוקא בטו בשבט. מקור הענין לנטוע אילנות בטו בשבט דוקא התחיל בתנועה הציונית, כחלק מהמצוה הגדולה והנפלאה של יישוב הארץ.
על מעלת ענין הנטיעות תמיד טוב להביא את מה שסיפר הרב גולד על מרן הרב קוק זצ"ל
["וכמה נעים לי לספר בכל הזדמנות מה שנזדמן לי פעם לשמוע מפיו של רבינו הגדול, גאון ישראל וקודשו, מרן הרב קוק זצ"ל, שליוויתי אותו לכפר מגדיאל לנטוע יער צומח עצים. כאשר מסרו את השתיל לידי רבינו, ראיתי שפניו מאירים כלפיד אש וכל גופו בוער כאש קודש, ובחרדת קודש חפר בעצם ידו הקדושה את הגומה, ושם בה את השתיל, ושפתותיו דובבות הודיה לקב"ה על אשר זיכהו לנטוע עץ בארץ הקודש. כאשר שאילתיו, בדרך חזרה ירושלימה: רבינו, למה חרדת חרדת קודש כאשר שמת את השתיל בבטן האדמה? ענה ואמר:"הלא כך לימדונו רבותינו ז"ל... רבי יהודה בר סימון פתח: 'אחרי אלוקיכם תלכו' (דברים י"ג, ה') וכי אפשר לבשר ודם להלך אחר הקב"ה?...'ובו תדבקון'- וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולהידבק באש? ... אלא מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק (הקב"ה) אלא במטע תחילה... וזהו שכתוב: 'ויטע ה' אלוקים בגן עדן מקדם'... אף אתם כשתבואו אל הארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה "... וכך המשיך רבינו לבאר לפני את העניין: "הנה כאשר לקחתי את השתיל בידי, וניגשתי לשתול את העץ על אדמת הקודש, הלא הרגשתי כי ברגע זה אני מתדבק בקב"ה, בשכינה שהיא אש אוכלה, ונזדעזעו כל איברי".]"
אך טוב, ושנזכה באמת להפריח את כל השממות ולגאולה שלמה
טוביה
tsbias@actcom.co.il
להרחבה נוספת אפשר לראות כאן: http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=110030