שאלה
שלום כבוד הרב, שמי שירה אני בת 21 ויש לי בן זוג כבר חצי שנה, הוא קטן ממני , הוא התגייס לא מזמן לצבא לשירות קרבי. ויש ביננו אהבה מאוד מאוד גדולה.
עזרתי אומץ והעלתי את נושא החתונה על הדרך, הבנתי ממנו שהוא ממש לא בשל,הוא אמר לי שהוא אוהב אותי הכי בעולם אבל זה עוד מוקדם להתחתן.
אני רוצה כן להתחתן,אבל אני לא יודעת מה לעשות עכשיו.. אולי עליי לעזוב אותו? או ששווה לחכות לו? כי אני מרגישה שהוא האחד שלי, יש לי אהבה פשוט עצומה אליו. ואני לא רוצה לוותר עליו. מה אתה מייעץ לי לעשות כבוד הרב?
תשובה
שלום שירה
שמחתי לקרוא על אהבתך לבחור ועל השמחה שאהבה זו מביאה לחייך.
שאלתך גדולה וקשה מאוד להתיימר ולענות עליה ללא היכרות מעמיקה איתך ואיתו גם יחד.
אולי יש מישהו שאת מכירה וסומכת עליו שתוכלי להתייעץ איתו?
למרות הקושי, אנסה לכתוב כמה דברים, בזהירות וכהצעה בלבד.
המקרה שאת מתארת איננו חריג. ישנם מקרים רבים בהם אחד מבני הזוג ´מבשיל´ לפני השני ומגיע לכלל החלטה בדבר רצונו בנישואין. איני יכול (וכמדומני שאין אדם אחר שיכול) לקבוע כלל ´עד כמה לחכות´ או ´מתי יודעים שעדיף לעזוב ולא לחכות´.
השאלה שצריכה להישאל היא ´מה אני יכולה ללמוד מההיסוס שלו עליו ועל מערכת היחסים שלנו´. אם זהו רק החשש מפני החתונה וההכרעה, והרצון להגיע לודאות, או לעבור את השלב שהוא ´מוקדם´ (בגלל הצבא? בגלל הבגרות הנפשית?) - זה דבר אחד. אם מדובר במישהו לא יציב, קל דעת, בזוגיות לא סימטרית לחלוטין, בניצול חלילה וכו´ - אז זה סיפור אחר לחלוטין.
עצתי לך היא לשתף את הבחור בתחושותייך (לא כאיום, ולא כמניפולציה אלא בכנות וביושר - מתוך אהבה ותקשורת טובה), ולשקף לו את המצוקה בה את נתונה.
בעזרת ה´ תעשי ותצליחי
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם