שאלה
שלום, ברצוני לשאול לגבי חתונה יהודית מסורתית, אני ובן זוגי בני 21, רוצים להתחתן, אך יש התלבטויות אם לספר להורים יותר נכון מתי, כי אנחנו מכירים רק 3 חודשים אך בטוחים בעמדתינו. פרט לכך, אם ישנם הסדרים פיננסים לזוג עם בעיות פיננסיות. ובכלל צריכים עזרה של מה התהליך, מיקום (רוצים על חוף ים), שימלה וכדומה. תוהים אם ההורים יעלבו אם נספר להם אחר כך.. ויותר מכל התאריך שהחלטנו הוא כעוד שבועיים..אני מרגישה לחוצה, נירגשת אך היני צריכה תמיכה ועזרה לגבי הסדרים אלו.. אשמח לכל עיצה והכוונה שהיא..ומענה לגבי גילינו במעמד החתונה..למראת שזאת דיעה אישית.. בתודה רבה רבה-
שאלת המשך:
שלום, ברצוני לשאול עוד שאלה שמעסיקה אותי ואת בן זוגי. בן זוגי מעדיף חתונה אזרחית אך אני כמובן שדתית. אך מכיוון שהיננו מתחתנים בגיל 21 ואנחנו מכירים רק 3 חודשים..שבעיננו זה מספיק כדי לדעת שאנו מיועדים אחד לשני אך בעני ההרוים והסביבה אין זה "מספיק" זמן להתחתן..מכיוון כך שאנו לא רוצים לוותר על חתונה לתאריך שקבענו כבעוד שבועיים..חשבנו על לעשות חתונה אזרחית וכשיעברו עוד מס' חודשים לעשות חתונה רישמית כדת משה וישראל בשיתוף ההורים כמובן והמשפחה המורחבת. האם זה אפשרי?
האם יש בעיות חוקיות/ יהדות בעניין של חתונה אזרחית לא מכיוון שאין אנו מעוניינים בחתונה דתית אלא בכדי לעשות טקס שלשהוא המסמן חתונה ממש וגם לפי חוק המכיר בנו כנשואין ובשלב יותר מאוחר כשנחליט שזה הזמן לעשות חתונה רישמית בידיעת ההורים, נעשה חתונה דתית?
מדובר בעוד כשבועיים..היני צריכה תשובה בזמן הקרוב בבקשה..תודה רבה רבה ,
תשובה
לשואלת ובן זוגה שלום רב
אינני מכיר אתכם ואת הוריכם באופן אישי ולכן אשתדל לאמר כמה דברים כלליים בתקוה שיעזרו.
לדעתי גיל 21 יכול להיות מספיק בשביל להתחתן, והדבר תלוי מאד באדם עצמו ובאחריותו האישית ובמידת בגרותו. ואת זה אתם צריכים לבחון בעצמכם. וכן 3 חודשים של הכרות יכולים להספיק בהחלט, וגם כאן הדבר תלוי בזוג עצמו ובהרגשתם.
מה שקצת קשה לי זה הלחץ תוך שבועיים. חתונה דורשת קצת אירגון כולל הכנה נפשית לזוג עצמו וכן למשפחה הקרובה למשל להורים (ועל כך בהמשך). וכמובן שצריך להרשם ברבנות מה שמצריך קצת זמן. (עדי רווקות פרסום בעיתונים וכו'). ולכן מה החיפזון? תתארגנו, תתכננו, ואז תתחתנו. (ואינני מדבר על דחיה של שנה שנתיים אלא על כחודשיים להתארגנות נורמלית)
ומכאן להורים. ןשןב אינני מכיר את הנפשות הפועלות, אבל בד"כ אני מאד בעד שיתוף ההורים בחתונה. אמנם אין ספק שההחלטה היא בידיכם, אבל הם חלק מהענין. ולדעתי לא כדאי לדחות את ההודעה, להפך, כמה שיותר מוקדם להודיע להם והיעזר בהם יותר טוב.
התהליך הוא שעליכם להרשם ולפתוח תיק ברבנות כמה שיותר מהר, להחליט היכן ומתי אתם מעוניינים להתחתן, כיצד תיראה החתונה (כמה אנשים, עיצוב, מוזיקה וכד') ולהתארגן. (פרטים אפשר באתר צוהר - http://www.tzohar.org.il או באתר עתים - http://www.itim.org.il/default.jsp )
מכל מה שכתבתי ברור שאין הגיון ללכת לחתונה אזרחית. ובכלל אינני מבין מה הטעם בכך. הרי לפי ההלכה זה לא עזר לכם ותצטרכו נישואין כשרים. ומבחינה חוקית גם בלי זה החוק איננו אוסר עליכם להמשיך יחד. כך שאינני רואה טעם בסמליות הזאת. (וזה רק עלול לסבך בהמשך).
כאמור הדרך הנכונה לדעתי היא לדחות את היום המאושר בחודשיים, בינתיים להירשם ברבנות להודיע להורים ולשתף אותם, ואז להתארגן כראוי לחתונה.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם