חתונה- מתי?

שלום רב!
בשבוע שעבר אחת הרבניות שאני לומדת אצלן אמרה
שבדור שלנו יש נטיה לא לחיות את הרגע,
יש נטיה להיות בתוך משהו ולא להיות בו לגמרי.
התוצאה של זה היא שאנחנו לא מפיקים את כל מה שאנחנו צריכים להפיק מנקודת הזמן והמקום בו אנו נמצאים כרגע.
מה אני באה להגיד לך?
ש"לכל זמן ועת תחת השמיים", יש זמן להיות ילדים, יש זמן להתבגר, יש זמן לפתח עצמאות, יש זמן לזוגיות ויש זמן להורות.
את בת 16!! את לא נמצאת בשלב הזוגיות, את נמצאת בשלב ההתבגרות, אוטוטו תתחילי לפתח חיים עצמאיים בשירות הלאומי...
אל תמהרי, תחיי את הרגע, תחווי את כל מה שבת בגילך חווה, תתפתחי, תפרחי... אל תמהרי..
כתבת שאת כבר יודעת מי את ומה את רוצה לעשות בשירות ואיפה לגור ושעברת הרבה שינויים באישיותך,
זה נפלא אבל (אולי אני אפתיע אותך)- זה עוד לא נגמר,
זה רק התחיל.
רק עכשיו את מתחילה להשתנות ואת עוד תשתני הרבה מאוד פעמים!
אני אתן לך דוגמא על עצמי: כשהייתי בשמינית הייתי בטוחה ב100% שאני אהיה מורה. בסוף שנת השירות הראשונה שלי לא הייתי בטוחה בכלום חוץ מהעובדה ש-מורה אני בטוח לא אהיה!!
בתקופה של השמינית, שירות לאומי והלאה משתנים כלכך הרבה שאי אפשר לדעת שום דבר בוודאות...
אז זה נפלא שאת יודעת מי את ומה את רוצה מעצמך וזה מצויין שאת חזקה, ועוד תתחזקי..אבל זה מתאים לעכשיו ולא למוכנות לחתונה.. תחיי את הרגע, את התקופה בה את נמצאת עכשיו, אל תקפצי.. אל תמהרי, יש לך עוד זמן...

מוכנות לחתונה זה לא רק ענין של גיל אלא ובעיקר ענין של מוכנות נפשית.
יהיו כאלה שיהיו מוכנים להתחתן בני 19 ויהיו כאלה שבגיל 25 עוד לא יהיו מוכנים...
רצית לשמוע דעה אחרת,אזאני אגיד לך מה אני חושבת:
אני חושבת שיש זמן לכל דבר ולפני שמגיעים לשלב הזוגיות צריך לעבור את שלב העצמאות.
אני לא בעד לחפש חתן בשנת השירות,
אני חושבת שצריך להתפתח קודם, ללמוד לחיות בבגרות ובאחריות, לחוות את חוויות השירות הלאומי, לעשות דברים גדולים וחשובים שמפתחים בנו כוחות חדשים והשקפות עולם חדשות ואחרות ורק אח"כ לחפש חתן.
כמו שכבר אמרתי לכל דבר יש את הזמן שלו...

בעז"ה הוא יגיע בזמנו.. אל תדאגי. וכשהוא יבוא- תדעי לבד. לא תצטרכי להתייעץ. כהנפש בשלה ורוצה- אף אחד לא יצטרך לייעץ...
תשקיעי את הכוחות שבך לחוויות הזמן הזה,
למיצוי התקופה בה את נמצאת
ולאט לאט...

את מוזמנת להמשיך איתי את השיחה, בשמחה!

מיכל
MCHY2@WALLA.COM