שאלה
שלום רב,
אני בת 17.5 מזה כמה חודשים שאני יוצאת עם בחור. ראוי לציין כי שנינו מתחזקים כל הזמןוכי לא למדנו באולפנא וישיבה אלא תיכון דתי.קצת אחרי שהתחלנו לצאת קיבלנו על עצמינו באהבה את שמירת הנגיעה. אני נמצאת בשלב בו אני מבינה שההתאמה הרוחנית בינינו טובה ואני אסכים להינשא לו אך יש בעיה כי הוריי מעדיפים שאלמד וכשאני מעלה את נושא החתונה זה נשמע כהלצה, איך אסביר להם שזה אכן רצוני אחרי השירות הלאומי בע"ה? למרות שאני ב"ה תלמידה טובה וגם לי חשוב מאוד ללמוד ולהצליח ושאיפותיי הן גבוהות מאוד. אני ארצה לדחות הכל עד גיל 20 אך זה קשה מדי ואני לא אגזור על עצמי גזירה שלא אוכל לעמוד בה [וכן הוא].
תשובה
לשואלת שלום רב
קודם כל יישר כח על התחזקותכם ועל הקפדתכם לשמור על ההלכה הפשוטה ביחס לנגיעה. המשיכו כך.
זה אכן לא פשוט, וקשה לענות בלי להכיר אישית. יש כאלה שכבר בגיל צעיר הם מאד בוגרים ובשלים, ויש שאצלם זה מגיע מאוחר יותר. לפעמים זו היסחפות והתלהבות נעורים ולפעמים זה הדבר האמיתי. ולכן קשה לענות בלי להכיר אתכם אישית אומר רק באופן כללי. ולכם אני מציע אולי להתייעץ עם מישהו מבוגר שמכיר את שניכם (או שיכיר לאחר שייפגש עם שניכם) וכן מכיר את הקשיים שעומדים בפניכם ויוכל לייעץ לכם האם אכן זה זה, והאם אתם מוכנים.
קודם כל חשוב להבין שמה שאת מתכננת מאד לא פשוט. את מדברת על לחכות לסיום שנת שרות לאומי. זה כשלעצמו לא קל. אבל מה איתו? לא כתבת בן כמה הוא. האם הוא כבר עשה צבא? האם חשבתם להתחתן לפני שיגמור את שירות החובה שלו? ואולי צריך לחכות עד שיסיים את הצבא ואז זה מסבך את העניין. זה מאד לא פשוט ומצריך שיקול דעת אם מוכנים להיכנס לזה.
כיון שאינני יודע בן כמה הוא אתייחס בעיקר אלייך ואל הבעיה נישואין מול לימודים. בעיה זאת מעסיקה רבות את בנות דורנו. את מציגה עמדה ברורה שהחלטת קודם להתחתן ואח"כ ללמוד. אומר כך – אם בחורה שואלת אם להתחיל להכיר זו שאלה אחרת. אבל אם זוג הכירו והחליטו שזה זה, ובחנו את עצמם היטב ואף התייעצו עם מישהו מבוגר שמכיר את שניהם, ומסקנתם שאכן הקשר אמיתי, אכן אין טעם למרוח אלא להתחתן ואח"כ ללמוד. (ולעניין דחיית הבאת ילדים צריך לדון בנפרד). זה אכן לא קל אבל עדיף ע"פ דחייה מתסכלת.
עניין אחר הוא ההתמודדות עם עת ההורים שגם היא חשובה, ובסופו של דבר רוצים בטובתך, ואליהם פני מן הסתם כשתצטרכי עזרה. כאן צריך למצוא את האיזון הנכון בין הרצון שלא לפגוע בהם ובין רצונך לקבוע את חייך שלך בעצמך.
אכן יש כאן החלטות לא פשוטות. והנקודה החשובה ביותר היא לבחון ביושר מה טיב הקשר ביניכם ומה עוצמתו, והאם הוא אכן הדדי. שכן אם לא ייתכן שעדיף להפסיקו בעודו רך ולמנוע אכזבות בהמשך.
בהצלחה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם