שאלה
בס"ד.
שלום.
אני בת 16 וחצי וקראתי את הספר "בגן הגעגועים" של ברסלב אם אתה מכיר... הספר הזה נתן לי המון חומר למחשבה..והוא ממש שינה לי את כל תצפית מחשבתי לגבי האמונה והדרך לעבוד ה'. זה קצת גרם לי לפחד וכאב.
אני מבינה ויודעת שעיקר תכליתנו בעולם זה לעשות את רצון ה'.
אך, אני הבנתי מהספר ויכול להיות שאני טועה שצריך לעשות רק מה שה' רוצה שנעשה ולא לבקש ממנו דברים לצורך מילוי רצונותינו.
אני מרגישה כאילו כל דבר אני חייבת שזה יהיה לשם שמיים ואסור לי לגלוש באינטרנט ולשחק וליהנות קצת מהחיים...כי המטרה שלי בעולם הזה זה לא להינות אלא לעבוד את ה'.
ואני מסכימה עם כך וזה באמת נכון אך זה גם קצת כואב לי..מה, אני לא צריכה להינות?? וגם מובא בספר זה שאם אנחנו בדרך לאמונה ומנסים להשיג אותה בשלמות אז זה יהה בהרבה נפילות וקשיים וזה כואב לי לחשוב שכדי להשיג את האמונה אני צריכה לסבול כ"כ...למה אני לא יכולה להשיג אותה בלי סבל? וזה כואב לי...אני אפילו התחלתי להרגיש בכך...ואף אני קצת חוששת מהדרך הזאת..ואני יודעת שצריך לבטוח בה' שיעזור לנו תמיד!אבל זה עדיין קצת מאכזב שזה חייב לבוא בייסורים.
אוף, אני לא רוצה להיות עצובה בגלל זה. אני לא רוצה להפסיק לרדוף אחר האמונה בגלל זה..
מה אני צרכיה לעשות? בבקשה תעזור לי.
תודה.וסליחה על האורך.
תשובה
בס"ד
חלילה לנו מלהיות בעצבות. חלילה לנו להיות בייסורים, בגלל האמונה.
לא זה מה שמבקש ה'.
הרמח"ל הקדוש כותב שחובה על האדם להתענג בעולמו.
כמובן שאין הכוונה שנתבטל, ננהג בהבל ורעות רוח.
אלא להתענג על ה'.
ה' רוצה את השמחה שלנו ואת הרצון הכנה והאמיתי שלנו לעשות את רצונו מתוך שמחה ואהבה.
לעשות את מצוותיו בשמחה.
בהצלחה,
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם