חשיבות גופת המת ביהדות (על קבורה ושריפת גופות)

שלום רב,
קבורת המת היא מצווה גדולה וחשובה בתורה,
מעניין לציין שהיא כתובה בתורה דווקא לגבי אדם שחטא ונגזר דינו שיתלו אותו על עץ, והתורה מזהירה לא להשאיר את הנידון למוות "כי קללת אלקים תלוי על עץ".
כלומר, כיון שאנחנו מבינים שכל אדם נברא בצלם אלוקים, ואפילו האדם הפושע ביותר בישראל, הרי שאין להשאיר אותו בלי קבורה, כיון שזו בושה שצלם אלוקים יתגולל כך ברחוב, או על העץ.
הקב"ה ברא את גופנו כצלם אלוקים, ודווקא הגוף הוא הגורם לכך שנוכל להתקרב אל ה´, שכן, אם לא היה לנו גוף, ולא היו לנו רצונות ותשוקות, היינו כמו המלאכים, ללא יכולת התקדמות, והשתפרות, דווקא הגוף הוא זה שנותן לנו את הבעיות של העולם שעל ידם אנו יכולים גם להתקדם בעולם הזה ולגדול, וכפי שנאמר בפרקי אבות: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא".
ולכן יש לתת לגוף את הכבוד הראוי, ולקוברו בכבוד, כראוי לצלם אלוקים שמופיע בגופנו.
ברור לכן שאין לשרוף גופה של אדם שמבקש לעשות זאת, כיון שזה מבזה את הגוף ששימש את האדם כל ימי חייו, כדי לעבוד את ה´.
כמו כן, כולנו מאמינים בתחיית המתים, ומאמינים כי הפרידה מהגוף היא זמנית, ואם כי ברור שאנשים שנשרפו על קידוש ה´ יקומו בתחיית המתים, אבל עצם האמירה שאדם שורף את גופתו, היא אמירה שהוא מאמין שהפרידה מהגוף היא סופית, דבר שכמובן אינו נכון, ובעז"ה נזכה בקרוב לראות בעינינו את המציאות מתממשת.
עקיבא כהנא
akiva.ka@gmail.com