שאלה
אנחנו מפעילים לוח קיר בישיבתנו, וקבלנו שאלה אליכם:
"למה שאני מקפיד על המצוות לא מצליח ולא הולך לי בחיים ואילו חבר שלי שהוא גם דתי מתפלל והכל אבל לא מקפיד ובכל דבר הוא מצליח והולך לו?"
אני לא חושב שזה מקביל בדיוק ל"רשע וטוב לו", כי סה"כ החבר לא מתואר כרשע...
תשובה
שלום שואל יקר! יישר כוח על הפעלת לוח הקיר!
לפני שאנסה בעזרת ד´ לענות, אקדים ואכתוב כי תשובתי מתייחסת לתופעה שתיארת בגדול: כיצד זה לפעמים אנו רואים אנשים יראי שמים ,המקפידים על קלה כבחמורה ומתמודדים עם קשיים לא פשוטים, ולעומתם כאלו המקפידים פחות ובכל זאת מצליחים וטוב להם. מצב זה אכן יכול לתסכל את המביט מהצד ,ולגרום ללבו להיחמץ בקרבו. זאת הסיבה שהשאלה ששאלת היא עתיקת יומין.
את שאלתך שאל אף דוד המלך ע"ה. בתהילים ע"ג כתוב:" ואני--כמעט, נטיו רגליי* כאין, שופכו אשוריי. כי-קינאתי, בהוללים* שלום רשעים אראה. כי אין חרצובות למותם* ובריא אולם.
בעמל אנוש אינמו* ... יצא, מחלב עינמו* עברו, משכייות לבב. ... הנה-אלה רשעים* ושלווי עולם, השגו-חיל. אך-ריק, זיכיתי לבבי* וארחץ בניקיון כפיי. ואהי נגוע, כל-היום* ותוכחתי, לבקרים.עד-אבוא, אל-מקדשי-אל* אבינה, לאחריתם. אך בחלקות, תשית למו* הפלתם, למשואות..."
מזמור זה מתאר איך חלשה דעתו של דוד המלך שראה את הצלחת הרשעים . הם היו כ"כ מדושני עונג עד שיצא שומן מעניהם . ובראות האנשים זאת התפתו ללכת בדרכיהם. מנגד מתאר דוד המלך איך הוא תמד דואג להיטהר ובכ"ז נשאר תמיד נגוע וסובל. התמיהה מקבלת מענה כאשר הוא מגיע לבית ה´ ושם מסתבר לו (יתכן ע"י הכהנים) שכל הצלחתם של הרשעים היא מדומה ונעלמת כמות שבאה, בעוד ההולכים בדרך ה´ נשכרים.
ראשית עלינו לדעת ששכרן של מצוות אינו בעולם הזה, אלא בעולם הבא. אם נזכור זאת היטב תמיהותינו יקטנו .
שנית, צריך לזכור שכאשר אדם נולד נקבע לו אם יהא עשיר או עני, יפה או מכוער, טיפש או חכם וכדומה. כל זאת בהתאם ליעוד שעליו למלא בעולם. לפעמים יופיו/עושרו/ הצלחתו של אדם הוא נסיון הנשלח לו משמים . כדי לבדוק כיצד ישתמש במתנות אלו (לדוגמא –יתן צדקה או לא/ יכשל באסורי צניעות או לא וכדומה). ומה לא נקבע מלמעלה? מידת יראת השמים של אדם- האם יהא צדיק או רשע. כמובן שאדם יכול לשנות את הנקבע ע"י תפילה, מעשים טובים וכדו´, שהרי ישראל מעל למזל וזה כלל לא סותר.
תשובה נוספת שעל ידה נוכל אולי להבין מעט מן המעט היא: שלפעמים הקב"ה מחליט לתת לרשעים את שכרם בעולם הזה, וזאת מכיוון שלא מגיע להם להנות מהעולם הבא. הקב"ה כביכול סוגר איתם את החשבון כאן. וזאת כמובן "עיסקה" לא כדאית, שהרי כל מהעמי העולם הזה לא ישוו לרגע הנאה בעולם הבא. ישנו סיפור חסידי יפה על צדיק (אינני זוכרת את שמו) שפגש יהודי אחד שהתפקר, רכוב על כרכרה . היהודי הזה היה עשיר גדול ומצליח. הצדיק שאל אותו?"תגיד היכן העולם הזה שלך?" אז היהודי ההוא ענה לו :"וכי אינך רואה? הבט כמה מצליח אני .מה פירוש היכן העולם הזה שלי"? אז הצדיק ענה לו:" לא. אתה טועה! זה העולם הבא שלך, אבל היכן העולם הזה שלך"? ודבריו של הצדיק נכנסו לליבו וחזר בתשובה.
כתוב שאם לא באו על האדם ייסורים במשך 40 יום יפשפש במעשיו שייתכן שנוחל עולם הבא בימיו. שבעזרת ה´ לא נתנסה בייסורים, אבל הכוונה ברורה.
ישנן עוד הרבה תשובות שיכולות להסביר כיצד ייתכן מצב כזה כפי שהעלת בשאלתך אך עלינו לזכור שלפני/אחרי כל התשובות ,צריך להבין שאת ההנהגה האלוקית לא נוכל להבין לחלוטין (ואף לא קרוב לכך). וכפי שכתוב:" אם ידעתיו הייתיו".
אנו רואים פסיק מסרט שלם.
מקווה שהתשובה עזרה לך במשהו. תמיד נשמח להמשיך לייעץ. אפשר גם להתקשר למספר המופיע באתר של "חברים מקשיבים".
הרבה ברכה והצלחה,
הדס.
hadasah_d@hotmail.co.il