שאלה
שלום הרב, שלחתי לך בעבר שאלה לגבי חינוך ילדים, היא מובאת כאן שתוכל לעיין ולהיזכר..
שלום הרב,
אנחנו זוג צעיר יחסית וב"ה זכינו בבן שכיום הוא בן 4 חודשים.
המשפחות שמהן אנו באים הן מסורתיות.
אנחנו רוצים להעניק לבננו ולשאר ילדנו בע"ה חינוך תורני במלואו, ואנו חוששים שדפוסים מסויימים שקיימים אצל משפחותינו כמו לדוגמא יחסי ההורים, טלויזיה, אחים חילוניים, התבטאויות שונות וכדומה, ישפיעו על הילדים לרעה.
השאלה שלי בעצם היא מה ההשפעה של גורמים אלו בהנחה שבבית נצליח לתת להם חינוך תורני ערכי במיטבו בע"ה?
האם ניתן לעשות משהוא על מנת למנוע מראש נזקים מסוימים?
מה עונים לשאלות של ילד כגון:למה היא מדברת ככה ? למה אסור לי לראות טלויזיה ול.... כן מותר?
למה הם נוסעים לים בשבת ואנחנו לא?
וכדומה...
אני יודעת שאולי זה קצת מוקדם, אך הדבר מטריד אותי וההיתי רוצה להתאמן כאילו בראש איך להתנהג עד שנגיע להתמודדות האמיתית.
תודה רבה מראש,
ליאת.
תוכן התשובה
שלום וברכה
הלוואי וידענו את סוד החינוך.
לו היינו יודעים היינו מפיצים את הידיעה בכל העולם כולו, והיינו הופכים את העולם לטוב יותר ולמתוקן יותר, ואת החיים לנעימים יותר.
אלא שאין מתכון של ממש שאנו יודעים לומר באופן מוחלט מהו הכלל החינוכי העמוק המבטיח את ההצלחה.
מה בכל זאת למדתי מניסיוני ?
א. אחד הדברים הקובעים ביותר הוא האהבה, התמיכה, החיבוק המורעפים על הילדים. זה נראה מובן מאליו כשהילדים קטנים, אולם נעשה מסובך ומורכב יותר ככל שהילדים גדלים, והניווט בין הצרכים האישיים ובין חינוך הילדים הולך ונעשה לא פשוט. במקום בו אוהבים מאוד את הילדים ומעניקים להם אהבה זו – נוצר בסיס של ממש להצלחה גדולה.
ב. הטוב ביותר הוא לחיות אתם חיי אמת. האמת היא שאתם בחרתם בדרך נכונה יותר, והאמת היא שהמשפחה בחרה בדרך אחרת שאתם חושבים ובצדק שהיא לא טובה ולא ראויה. אין אתם צריכים לחפות על דברים ולהסתיר אותם, ואין אתם צריכים להרחיק אותם מהמשפחה הרחבה. פשוט שיהיה אצלכם עוגן חזק, ואז הם יוכלו להתמודד עם כל הבעיות.
ג. לפיכך עונים לילד בצורה הפשוטה ביותר: אני לא יודע למה היא מדברת ככה, אולם אנחנו לא מדברים ככה כי אנחנו בחרנו בצורה טובה יותר של דיבור* אנחנו מאמינים בריבונו של עולם ואוהבים לשמור את המצוות שלו ולכן לא רואים טלוויזיה בשבת וכן הל
תשובה
שלום וברכה
מדברייך עולה כי צריך לעסוק בשאלה בהיקף הרבה יותר רחב מאשר תשובה קצרה באתר זה.
מה שאני כותב אפוא הוא "עזרה ראשונה" בלבד, והדרכה עקרונית כיצד יש לנהוג.
אתחיל מהסוף:
א. לא זו בלבד שמותר לך לדבר עם בעלך על הדבר, אלא שזה חלק בלתי נפרד מברית הנישואין. ברית הנישואין כוללת בתוכה את העובדה שבעל ואשתו אינם מדברים לשון הרע לחינם, אולם על דברים הנוגעים להם והכואבים להם הם מחויבים כמעט לדבר. רקע לכל העניין אפשר לקרוא ב http://www.ypt.co.il/show.asp?id=23739. על כן, בעדינות וברגישות דברי עם בעלך על הכל, תוך הקפדה שלא לטשטש בין עובדות ובין תחושות, ומצאו ביחד דרכי התמודדות עם הדבר.
ב. אם ההתנהגות היא קיצונית צריך לשמור על הילדים, אך בתבונה. הטוב ביותר בדרך כלל הוא אכן להגיע לעתים רחוקות, וכשמגיעים לרכך עם הילדים את החוויה הקשה הזו. כל זה כמובן אם לא ניתן לדבר עם הורי בעלך ולבקש כי בשעה שאתם נמצאים שם עם הילדים תהיה ההתנהגות הכללית אחרת.
כל טוב והרבה שלום