שאלה
האם אפשר, היום, לקבוע כי הלכה שנכתבה לפני מאות שנים, אינה רלוונטית יותר?
בעיקר מעניינת אותי הפסיקה לעניינים שבינו לבינה- הרי ברור שאיננו חיים באותו זמן שבו חי ה"שולחן ערוך", או הרמב"ם, ותהיה בכך טעות, אולי, בלקבוע את ההלכה לפיהם.
הרי התורה שבכתב, היא זו שאמיתית תמיד, וכך אפשר לאמר גם על הגמרא והמשנה, אך מה לגבי הפסיקה ההלכתית?
תשובה
ב"ה
שלומות,
ההלכה היא נצחית אך בה בעת הלכה באה מהמילה "הליכה".
הרעיון הוא שהתורה וחז"ל קבעו את היסודות הרעיוניים, הרוחניים והמשפטיים ואין לנו לזוז מהם. יחד עם זאת, ברור שהביטוי והתרגום של הרעיונות הללו צריך לבוא מצירוף עם מה שנהוג: "הכל לפי ראות עיני הדיין".
אין ספק שביטוי רעיוני והלכתי כמו "כל כבודה בת מלך פנימה" בא לידי ביטוי שונה במהלך הדורות השונים.
האם יעלה על הדעת לתרגם את המשמעות הרעיונית והרוחנית של הכלל מבלי להתאים אותו למסגרת החיים ולמקומה של האישה בימינו?
ברור שי להפריד בין גברים לנשים. הרעיון למנוע עירוב וטשטוש הוא נצחי ולא עומד לדיון אבל מה הם הביטויים המעשיים של העקרונות ההלכתיים הללו זוקק בירור.
אולם, בירור זה צריך לבוא מתוך קדושה גדולה, מתוך אהבה גדולה לה', לתורה ולחכמים, הבירור צריך לבוא מתוך אחריות גדולה ומתוך ידיעה מעמיקה של ההלכה למלוא רוחבה והיקפה ולכן הוא מסור לתלמידי חכמים גדולים ולא לכל אחד.
ביקר,
שי