שאלה
השבוע שלחתי את השאלה לקמן:
קראתי את המכתב של הרב הוטנר, שבסוף הספר אשיב ממצולות, על כך שגם אצל גדולים ישנם עליות וירידות. האם הרב מכיר מקורות נוספים הכותבים ברוח זו (מלבד דוגמאות תנכיו"ת). נקודה זו חשובה, כי זה מאפשר גם לפשוטים כמונו ל"התחבר" ברמה כלשהי גם לגדולים, שהרי בני אנוש הם.
הרב המשיב, כתב לי שאינו מכיר (אם כי התקיף את הגישות ההופכות כל חטא בתנ"ך למשהו לא כל כך נורא).
ברצוני לדעת אם הרב אולי כן מכיר מקורות הכותבים ברוח זו של הרב הוטנר, ואם יוכל להפנותי אליהם.
בתודה רבה מראש ובברכת ערב טוב.
תשובה
שלום וטוב.
אני מצטרף לדעתך, שהספרים הפופולריים העכשוויים על גדולי תורה הופכים את כולם לאותו אב-טיפוס סטנדרטי: כולם נתנו כל חייהם צדקה וחסד, כולם מכרו את האתרוג כדי שהעגלון יקנה סוס חדש, בכולם לא עבר הרהור חטא מעולם, כולם עסקו בתורה יומם ולילה מאז ינקותם. הגישה הזו מרחיקה אותם מאתנו, שהרי מי מאתנו יכול להתקרב לרמות אלו. בדרך כלל הספרים הללו גם מלאים בהגזמות ובצנזורה.
דומני שתמצא את מבוקשך בספר המפורסם making of a gadol, שזכה לתגובות קשות בציבור החרדי בארה"ב, דווקא בגלל שאינו ספר מן הסוג שתיארתי.