שאלה
ב"ה
כבוד הרב שלום!
רציתי קודם לציין את האתר, הפינה הזאת מאוד עוזרת לי בהבהרת עניינים אפילו הפשוטים ביותר. תמשיכו כך!
כבר בערך שנה שאני בתהליכי חזרה בתשובה; התחלתי לשמור שבת, כשרות, צניעות וכו'. אני באה מבית חילוני והעניין מאוד (!!) מקשה עליי. למשל: הכלים בבית מעורבים ואמא שלי לא מוכנה להפריד אותם, ויוצא שהיא מבשלת מאכלי חלב ובשר באותם סירים כך שאני לא ממש יכולה לאכול מהדברים שהיא מכינה וגם לבשל לעצמי והדבר יוצר חיכוכים בינינו.
העניין הולך ונהיה יותר קשה בשבתות וחגים. אני משתדלת לא לעשות שבתות בבית אך כשאני כן ההורים שלי לא מוכנים להתחשב בי. אני יכולה להבין אותם מצד אחד כי זה שאני חוזרת בתשובה לא מחייב אותם להפסיק את השגרה שלהם. אבל העניין מאוד מקשה עליי לקיים את השבת והורס לי את האווירה הקדושה שלה. בבית הם פותחים טלוויזיה ורדיו ושומעים מוסיקה ומדברים בטלפון וכו'. זה יוצר בינינו ויכוחים ומתחים ואמא שלי נפגעת מזה שבשבת כשכול המשפחה נמצאת אז אני מעדיפה להיות במקום אחר.
גם רוב החברות שלי לא דתיות וכשהם באות לבקר אותי בשבת הן מדברות בפלאפון לידי והדבר מאוד מפריע לי. כשביקשתי שיתחשבו בי והן לא הסכימו הסברתי להן בצורה יפה שאני לא יכולה להפגש איתן בשבתות והן מאוד נפגעו מכך. מאז לאט לאט הקשר בינינו התרופף והדבר מתסכל אותי מאוד.
בראש השנה של שנה שעברה לא עשיתי את החג בבית אלא אצל חברה דתיה וההורים שלי מאוד נפגעו מכך. במיוחד אמא שלי שעד היום מזכירה לי איך היא נפגעה. לפני כן דיברתי איתם והסברתי להם שאני פשוט לא מסוגלת לעשות את החג כשהאווירה בבית היא של יום חול. אבל הם לא מבינים אותי ונפגעים ממני כך שהשנה ויתרתי להם ונאלצתי להיות בבית בחג. במשך 4 ימים ממש בכיתי, פשוט הרגשתי נורא להתחיל ככה את השנה החדשה.
מאז שהתחלתי לחזור בתשובה אני רק רבה עם אנשים ומנתקת קשרים בעל כורחי והיחסים שלי עם המשפחה פשוט הולך ומתערער ואני ממש לא מרגישה טוב עם עצמי. פניתי דווקא אליך כי אולי אתה בתור אדם שגם גדל בבית חילוני יכול לייעץ מה עליי לעשות במצב שבו אני נמצאת. איך אני שומרת על האמונה שלי מבלי לפגוע בהוריי ובחבריי?
אודה לך מאוד אם תעזור לי בזה...
תודה וערב טוב,
נעה
תשובה
שלום לך,
קראתי את דבריך בעיון רב ואני ממהר להשיבך.
אני חש שחזרה בתשובה חייבת להיות מלווה יחד עם המשפחה. ניתוק מהמשפחה עומד בסתירה לתהליך התשובה. התשובה אינה ניתוק מהחיים אלא חיבור אליהם, לתוכן הפנימי שלהם. קשר עם משפחה הוא חלק מהחיים שלנו כבני אדם, חלק מטבעיות החיים שלנו.
אשתדל, בע"ה, להציע מספר הצעות:
1. אין לקיים דיון על שבת ביום שישי, אין לקיים דיון על אופיו של יום ראש השנה בערב ראש השנה. את הדיון אי אפשר לעשות תחת לח כשמי מאיתנו חש מאויים.
2. יש להקדים את העיקר- הכל מתוך אהבה. אהבה היא אומנות ההכלה. היכולת להכיל גם את מי ששונה. את מוכנה לעשות מעשה כדי להיות בבית. מה ההורים מוכנים לעשות לשם כך?
3. לומר את כל האמת, לספר על כל התחושות בענווה. להדגש את ההתחשבות בהן אך להסביר מה זה אמר לך, מה התחושות הקשות שלך כשאת מוותרת על ראש השנה שלך.
4. לא לוותר על עניינים עקרוניים. כי אז יתברר להורים שהכל נתון למשא ומתן.
5. שלוות נפש ואמונה בצדקת הדרך. לא מתוך לחץ אלא מתוך נחישות מלאה בעדינות!
6. הפסד החברות החילוניות, מצער אך זה הוא טבעו של עולם ויש לחלק בניהן לבין ההורים.
7. זה פוגע בהורים שאת נמצאת אצל חברות בימים משפחתיים. לכן צריך להבהיר להם מה הם התנאים שיוכלו לאפשר לך להיות בבית ולהותיר בידם את הברירה איך לנהוג.
אשמח לסייע בכל.
בהצלחה,
שי