שאלה
אני בחור ישיבה שמשתדל לחיות את חייו על פי התורה. באתי מבית לא תורני במיוחד, כלומר, בהגדרה בית שומרי מצוות אבל לא מקפידים על דקדוקי תורה. פחות או יותר בית דתי לאומי "רגיל". בלי ספק אני מתקדם בעבודת ה’ בכל כוחות הנפש, ברצון ובמעשה.
אבל יש דבר שמטריד אותי: אני לא רואה את עצמי בעוד כמה שנים מקים בית תורני המיוסד על תורה ויראת שמים. לא רק שכנראה לא אהיה רב או איש חינוך וכו’, אלא בכלל, בן תורה. אני מסתכל על בני תורה מזרמים שונים - אנשי גב ההר וחסידי ברסלב ומרכזניקים וחרדים, אנשים שיושבים בישיבה או סתם חקלאים ואנשי צבא קובעי עיתים, מסתכל עליהם בחיבה וקצת ב...קנאה.
האם אני אזכה להיות נמנה בין האנשים האמיתיים האלה? אני יודע שבדברים רבים אני מקפיד יותר מרבים מהם: כוונה בתפילה, שמחה בעבודת ה’, עזרה לזולת, התבוננות בתורה, השתדלות לדקדק במצוות שונות ועוד. אבל לא יודע אם זה מוביל אותי לבניית אישיות כזו, אישיות תורנית אמיתית.
חוץ מלהתפלל על זה ולהמשיך להתקדם בתורה ובמידות, מה עוד לעשות? אני באמת לא רוצה לגלות שבסוף התקופה המתוקה הזו של הישיבה-צבא-ישיבה, אמצא את עצמי בינוני, דתי לאומי תורני מחמד כזה...
תודה רבה על הזמן, תמשיכו במפעל החשוב הזה.
תשובה
שלום לך יקירי!!
שמחתי מאוד לקרוא את הדברים שכתבת. ואף ליבי החסיר פעימה כשראיתי את הרצון הכל כך גדול שלך להיקבע במעלות התורה והקדושה. ואני ממש רוצה לומר לך : שמור על הרצון הזה מכל משמר! זה הדבר היקר ביותר שיש לך... ואולי בהמשך התשובה הדברים יובנו יותר..
אכן החשש שלך מלהיכנס לשיגרת חיים של 'דתי מחמד' כלשונך, מוצדק! וכבר נכתב בגמרא בבבא מציעא פ"ג: על הפסוק " 'תשת חושך ויהי לילה' זה העולם הזה שדומה ללילה". בחיי האדם עלי אדמות יש כל כך הרבה דרכים לטעות כמו מי שהולך בחושך הלילה. ומי שלא יתכונן ויזהר - כמובן שיטעה בדרך וימצא את עצמו חי חיים קטנים ללא שאיפות אמיתיות של קדושה.
לצערי הרב אני הקטן לא יכול לתת לך שום עצה שתבטיח לך איך להיות בן תורה אמיתי טהור וקדוש. כבר ראינו רבים שהתחילו ללכת בדרך ה' ולצערינו התייאשו ונעצרו בדרך.
וכן אתה צודק! גם ישיבה היא לא פס ייצור שמבטיח לצאת ממנה בן תורה אמיתי. אם אדם לא חושב מי הוא, מה הוא עושה בישיבה ומה מוטל עליו לאחר צאתו מהישיבה, כשיצא מהישיבה יש חשש שיפול, ויאבד הרבה ממה שקנה בשנותיו בישיבה.
ולכן אני שב ואומר הפחד שלך מוצדק!
אך עצה אחת נראה לי שיש. והיא מה שאמר שלמה (משלי ב') "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' " צריך לרדוף אחרי יראת ה' כמו שאנשים רודפים אחרי מטמון של כסף וזהב. מי שזו הדרך שבה הוא מתייחס לתורה וליראת ה' - הוא זה שלבסוף ימצא אותה.
למה? כי בחיי האדם יש הרבה עליות ומורדות, מצבים שונים ומתחלפים, לא הרי בחור שיושב בישיבה כהרי חייל. לא הרי תקופת הלימוד לבגרות(לדוגמא) כתקופת החופש הגדול, לא הרי אדם לפני חתונה כאדם לאחר שנולד לו בנו הרביעי, לא דומה אדם שיש לו בסיס כלכלי יציב לאדם שנקלע למצוקה כלכלית, אי אפשר להשוות מי שצמוד למיטת חברו החולה, למי שזמנו בידו לעשות מה שירצה, ועוד ועוד. אז איזו עצה נוכל לתת לך?? לכל תקופה עצה משלה ודרך התנהגות משלה.
מלבד עצה אחת שהיא טובה ומתאימה לכל התקופות ולכל הזמנים. להבין מהי יראת ה' צריך לבקש אותה ככסף ולחפש אותה כמטמונים!
עיקר העיקרים של כל העצות הוא אם תמשיך לרצות עוד ועוד תמיד עד סוף חייך לעלות מעלה מעלה, ותקבע את הרצון הזה כרצון המרכזי ביותר בחייך - אז תזכה בכל שלב בחייך להיות בן תורה אמיתי. כן, גם אם תגיע לזמנים שלא יהיה לך זמן ללמוד ותאלץ לקיים מצוות בצורה מינימלית חלילה, תמשיך באותם הזמנים עצמם לעלות מעלה מעלה, כי מה שלא יהיה תמיד תעשה את רצון ה'.
ועל כן אני קורא לך! יקירי! שמור על הרוח הקדושה הזו הכתובה במכתב וחרות אותה על לוח ליבך! - עיקר הבעיה תמיד היא הייאוש. שהאדם אומר לעצמו - "טוב, צדיק ממש כבר לא אהיה - לפחות אהנה קצת מהחיים וגם אהיה דתי!" לעולם אל תיכנע לפיתוי הזה.. כי יש לך כוח לעלות אל הר ה'! אמנם יהיו הרבה ניסיונות ונפילות וקשיים בדרך - אבל העקשן מנצח!
ככל שתהיה עקשן ככל שתקבע את הרצון שלך בעליה מתמדת אז גם כאשר תעלה במעלות הקדושה תמשיך לעלות עוד ועוד. ברגע שנעצרת - שם אתה נופל...
כל ספר תהלים מלא מזה "ישמח לב מבקשי ה'" "את פניך ה' אבקש" העיקר זו בקשת ה'. אם יש בקשת ה' אז גם תמצא את הדרך שתתאים לך.
כי לפעמים ארוכה הדרך עד שאדם מוצא בדיוק את המקום שלו בעבודת ה' - לפעמים אדם עובר כמה וכמה גילגולים - והעקשן ימצא את עצמו בתוך בית ה' בסוף.
אך לצורך כך יש להרבות בלימוד אמונה. ככל שאדם מרבה בלימוד אמונה - הרצון שלו לעלות לבית ה' הולך ומתקבע בתוכו - ובכלל ע"י לימוד האמונה האדם לומד מה הוא בעולם ומהי הדרך הטובה שיבור לו האדם. אך דרכים רבות בתוך לימוד האמונה עליך למצוא את דרכך שלך...
כמובן הידבק בת"ח - מצא לך רב שאתה רואה אותו כמלאך ה' - שהוא יורה לך את דרכך בכל מה שתחשוב שיש לשתף אותו בנפתולי החיים ובלעדיו אתה כהולך באפילה - ב"ה יש רבנים רבים - עליך למצוא את רבך שלך..
הידבק בצדיקים ובדרכיהם - כתבת על "אנשי גב ההר וחסידי ברסלב ומרכזניקים וחרדים" זו קינאה ברוכה יקירי! כמו "ותקנא רחל באחותה" שמסביר המדרש שקינאה בה על מעשיה הטובים. ולכן התבונן בדרכיהם, היצמד לסעודות מצווה שבת וחג שלהם, שוחח איתם, ושמח בהם - כך תוכל לחקות את מנהגיהם הטובים.
למד סיפרי מוסר, ובעיקר ספר מסילת ישרים שוב ושוב (אם הבחנת, חלק מהדברים שכתבתי - פשוט הבאתי את דבריו) שהוא ממש עוסק בשלבים הראשונים של התעלות האדם מהמדריגה הכי נמוכה - זהירות זריזות ועוד - כתב על ספר זה הגאון מוילנא שאם המחבר היה חי הוא היה הולך ברגל מווילנא למקום מגוריו!
אך גם סיפרי מוסר רבים הם וסגנונותיהם שונים - עליך למצוא את הספרים שלך...
אך מעבר לכל זה, הרי כתבתי לך שאין עצה אחת ברורה כי לכל אדם ולכל זמן תפקיד משלו ועצה משלו - מלבד עצה אחת - "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש" להמשיך ולבקש ולבקש את ה' עד אשר תמצא את מקומך ותעלה אל מול פני ה'. לעולם אל תפסיק לבקש את ה' יהיה מה שיהיה. אכן, זו עבודת נמלים בשלבים הראשונים, אבל אח"כ הדרך כבר תהיה יפה, טובה, נעימה ומתוקה עד מאוד.
הרבה על כך תפילה ודמעות, הקשב לדברים הטובים שעולים בתוכך, וככל שתמשיך לחפש את האמת ואת הטוב אני באמת חושב שתצליח לחיות בעולם הזה חיים של קדושה, ותאיר לא רק את עצמך אלא את כל עם ישראל! חזק ואמץ!!
חגי