שאלה
כבוד הרב
שלום רב
אני בת 15 ומאוד רוצה לחזור בתשובה. אני גרה בסביבה חילונית ומאוד מפחדת מהתגובה של ההורים והחברה אם אני אספר להם על כך.
חשבתי לחכות מספר שנים וכשאני יהיה ברשות עצמי אחזור בתשובה אך כרגע בעיקר בשבתות הדבר מאוד מעיק עליי על כך שאיני מקיימת מצוות ולא הולכת לבית הכנסת.
בנוסף יש לי מספר שאלות:
1) באפשרותי כרגע לקיים רק חלק מהמצוות (כשרות, הדלקת נרות...) האם זה "שווה משהו" היות ואיני מתפללת, מברכת על האוכל או שומרת שבת?
2)יש מצווה שאומרת שאין להפחית מהמצוות ואין להוסיף עליהם עוד. האם הדת כיום לא עוברת על איסור זה? (למשל יש מצווה לשים מזוזה בכניסה לכל בית אך לא לנשקה).
אודה לך מאוד על עזרתך ועצתך בעניין הראשון שהזכרתי.
תשובה
שלום לך.
קודם כל, לפני התשובה עצמה, אני רוצה לומר לך שאני באמת, באמת באמת, מעריך אותך. זה בכלל לא פשוט ומובן מאליו, התהליך הזה שאת רוצה לעשות, ועצם הבגרות לומר שאת רוצה, הצורה שבה את שואלת כיצד ליישם את הדברים וכו´, הדברים האלה מראים על בגרות ועל רצינות שהלוואי שהיו מנת חלקם של יותר אנשים בדורנו ובמובן מסוים הלוואי שהרצינות והבגרות האלה היו מנת חלקי. כל הכבוד לך.
למעשה שאלת על שלושה נושאים – האחד הוא כללי, על התהליך כולו, כיצד לעשות אותו למרות התנגדות המשפחה והחברה, ואילו השניים האחרים הם שאלות בתוך מערכת עולם המצוות, האם יש ערך לקיום חלק מן המצוות וכן כיצד חכמי ישראל הוסיפו מצוות על המצוות הכתובות בתורה כנגד מה שכתוב בתורה עצמה.
לגבי הנושא הכללי אני יכול לתת לך רק הצעות ´כלליות´, מכיוון שאינני מכיר את הורייך וסביבת מגורייך. לא כתבת לי מדוע את רוצה לחזור בתשובה, אבל אני מבטיח לך – יהיו הרבה דברים בחיים, בתקופה הקרובה והרחוקה, בין אם תמשיכי בתהליך הזה ובין אם לא, שבהם תצטרכי להתנגד לסביבתך ותעמדי מול אותה ההתלבטות. לפעמים החתן לא בדיוק נראה להורים, לפעמים מקצוע הלימודים מוזר בעיני הסביבה וכו´ וכו´. יש כאן שאלה עקרונית במה ועד כמה אנחנו מתחשבים בסביבה המשפחתית והחברתית.
תראי, כאשר הסביבה היא סביבה מקולקלת, ואני לא מדבר דווקא מבחינה דתית, אלא מבחינה מוסרית וכו´, והאדם רוצה להיות שונה ממנה, וודאי שהוא צריך להיות טוב יותר. לא נכון לתת לחברה לעכב אותנו מלהיות אנשים טובים יותר. כמובן, צריך לעשות את הדברים בחכמה ובעדינות, אין סיבה ´להתכסח´ סתם כך, אבל בשורה התחתונה, מותר ונכון להיות שונים מהחברה בזה שאנחנו טובים יותר ממנה.
זה מזכיר לי סיפור – נסעתי עם מישהו ודיברנו קצת על המשפחות של כל אחד מאיתנו בדרך. כשהזכרתי שאבא שלי עובד כפסיכולוג הוא אמר לי ´בטח הבית שלכם מושלם´ והתשובה הפשוטה שלי הייתה ´פסיכולוג יודע מה נורמאלי, אבל לא בהכרח מה שנורמאלי הוא מה שטוב´. הסביבה היא נורמאלית, אבל מי שרוצה להיות טוב צריך לפעמים להיות שונה מהסביבה. ככה זה היה תמיד וכך זה גם במציאות של היום.
אז קודם כל, לפני הכל, אנחנו צריכים למצוא את הכוחות לא לפחד מלהיות שונים. זה הבסיס. אחרי זה מגיע השלב השני – איך לדבר עם המשפחה. בקטע הזה אני מתאר לעצמי שאת מכירה את משפחתך, יודעת מדוע שהיא תתנגד וכו´, ולכן אפשר קצת לחשוב מה לענות לטיעונים שלהם (ודרך אגב, מה אולי נכון בטענותיהם כי יש דברים שבהם גם האנשים ששומרים תורה ומצוות שונים זה מזה וייתכן שבחברה מסוימת בתחום מסוים יש יותר חסרונות מבחברה אחרת, כך שאולי יהיו להורייך טענות מוצדקות כלפי החברה הדתית, טענות שיש מקום לחשוב עליהן כאשר באים להצטרף לחברה הזו, וזאת מתוך רצון לשפר את החברה הזו שיש לה אמנם בסיס נכון, אבל יש גם מקום לשיפורים כמו בכל חברה). אני מציע שבעניין הזה, אם את רוצה לחשוב ביחד, תחזרי אלי עם קצת יותר מידע ואשמח להשתדל לעזור.
לגבי שני הנושאים האחרים זה מאוד פשוט. ישנו ערך גדול לכל דבר שאת יכולה לעשות. אחת מההדרכות לגבי חזרה בתשובה היא לא ´לקפוץ למים´ בבת אחת אלא ללמוד לשחות לאט לאט. עולם ההלכה בפרט והיהדות בכלל הוא עולם חדש שלם שאת רוצה להיכנס אליו – עדיף להיכנס לאט לאט מלנסות לעשות הכל ביחד, להרגיש תסכול (כי אי אפשר ללמוד כל כך הרבה בבת אחת, צריך לתת לתהליך זמן להתרחש) ולחזור הביתה מיואשים. מהבחינה הזו המציאות שלך, של הקושי עם המשפחה וכו´, היא מציאות ש´עוזרת´ לך כי היא גורמת שהתהליך יהיה יותר איטי, עם שיקול דעת, התרגלות וכו´. בכל אופן – יש ערך גם לעשיית חלק מהמצוות כל עוד המגמה היא להרחיב את הדברים כי, כמו שכתבת בשאלה השנייה, אנחנו מצווים גם לא ´לחתוך´ מהתורה חלקים ולומר שאין הם מצוות, ולכן חייבים לרצות לקיים הכל, אבל אם אי אפשר לעשות הכל ביחד אנחנו עושים עכשיו את מה שאפשר ובעתיד בעזרת ה´ נעשה גם את השאר.
ולשאלה האחרונה – איך חז"ל הוסיפו מצוות - זו שאלה יפה ונפלאה. התשובה היא שחז"ל לא הוסיפו מצוות ואמרו שהם מוסיפים תורה, שמה שהם אומרים זה חלק מהתורה, אלא אמרו שמלבד מצוות התורה הם מוסיפים מצוות אחרות, מצוות שאינן מהתורה אלא מחכמים. התורה אסרה להוסיף על דברי ה´ ומשמעות הדבר היא שאסור לומר על מצווה שלא ניתנה מ-ה´ שהיא ניתנה ממנו, אבל אפשר להוסיף מצוות כל עוד אומרים במפורש שהמצווה הזו היא לא חלק מהתורה שהקב"ה נתן אלא מצווה שחכמי ישראל מצאו לנכון לחדש אותה בנוסף על מצוות ה´, אך לא באותה מדרגה כמותן. הנושא הזה קשור מאוד בכלל לסמכות של חז"ל לפרש את התורה והוא חשוב מאוד מאוד. אני אשמח לדבר איתך גם על הנושא הזה.
בכלל, אשמח לשמור על קשר ולשמוע מה קורה. בסדר?
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il , 052-8891612