שאל את הרב

חוני המעגל - איך הוא מעז?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 11/07/12 11:43 כא בתמוז התשעב

שאלה

שלום.

יש כל מיני סיפורי צדיקים שמספרים כאילו על האדם שוואו הוא עשה ככה וככה וכו' אבל אני לא חושבת שזה חוצפה או לא נכון או לא משהו מיוחד..

לדוגמא..

חוני המעגל..

אתם לא חושבים שזה חוצפה?

מה תכל'ס הוא בא עושה מעגל ואז אומר לקב"ה אני לא יוצא מפה עד שאתה מוריד גשם..

אני אם הייתי במקום הקב"ה הייתי אומרת אל תצא מה אתה מאיים ?!

ולא מספיק שהקב"ה אומר סבבה אני מוריד גשם רק כדי שתצא משם..

הוא בא ואומר לא.. לא מספיק לי תעשה קצת יותר חלש, קצת יותר חזק וכו'..

מה הקטע?

מה אתה עושה טובות? אתה מאיים על הקב"ה ?!!?

תשובה

שלום לך!

השאלה שלך פשוט נ-פ-ל-א-ה!
את סיפור חוני המעגל לומדים בפעם הראשונה בערך בגיל הגן, ואפילו כשמתבגרים – לאף אחד לא עולה שאלה כל כך עמוקה בראש!

סיפורים על צדיק שמתפלל והקב"ה מקיים – ברוך ה´ לא חסר (וצריך עוד).
תתפלל – סבבה, אבל תתפלל בצורה נורמאלית!
ובמקום להגיד "תודה", למחות ולהגיד "לא ככה!" (ועוד מהקב"ה), חייבים לך משהו?
ת´כלס – זה מעשה של "צדיק" שאליו כדאי לפנות בשביל גשמים?

מקווה שהקב"ה יעזור לנו לנסות ענות [יחד] על התשובה המעולה הזאת, מזהיר מראש שהיא לא תהיה כל כך קצרה...

[הסיפור]
מעשה שאמרו לו לחוני המעגל:
התפלל שירדו גשמים.
אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים, בשביל שלא ימוקו.
התפלל, ולא ירדו גשמים.
מה עשה? עג עוגה, ועמד בתוכה, ואמר לפניו: "רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך.
נשבע אני בשמך הגדול, שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך".
התחילו גשמים מנטפין.
אמר: "לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות, שיחין ומערות".
התחילו לירד בזעף.
אמר: "לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה".
ירדו כתיקנן. עד שיצאו ישראל מירושלים להר-הבית מפני הגשמים.
באו ואמרו לו: "כשם שהתפללת עליהם שירדו, כך התפלל שילכו להן".
אמר להן: "צאו וראו אם נמחית אבן הטועים".
שלח לו שמשן בן שטח: "אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נידוי.
אבל מה אעשה לך, שאתה מתחטא לפני המקום; ועושה לך רצונך, כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו,
ועליך הכתוב אומר – ישמח אביך ואמך, ותגל יולדתך" (תענית פרק ג´ משנה ח´)

[מאחורי הקלעים – שיעור בהיסטוריה]
כדי להבין את הסיפור, כדאי גם להבין את המצב שהיה באותה תקופה.
אחת הדמויות שיכולות לעזור לנו היא – שמעון בן שטח, נשיא הסנהדרין.

בתקופה של שני דמויות אלו, שלטה בממלכת יהודה שלומציון המלכה (ממלכות החשמונאים), והיה טוב ליהודים ולתלמידי החכמים.
אבל לאחר מותה התחילה מלחמת האחים בין 2 היורשים – אריסטובולוס השני והורקנוס השני, מה שנתן לרומאים מקום לקפוץ לביקור (והסוף העגום ידוע...)

[גשמים ואמונה]
כתוב על גשמים בפרשת "והיה אם שמוע" – רק אם ישראל [יעשו רצון ה´] אז ירד גשם.

בימי שמעון בן שטח ושלומציון ירדו המון גשמים.
והנה, בתקופה של חוני – הגיעה בצורת איומה.

בניגוד למסופר בתנ"ך על דורם של אחאב ואליהו (בגלל [עבודה זרה]), במקרה של חוני לא היה ברור מדוע באה הבצורת הממושכת.

בעקבות מלחמת האחים, לא חסרו כתות (=[שנאת חינם]) שהגיעו לדרגה זו או אחרת של [חוסר אמונה וכפירה] (=הכול מקרה), או שהאמינו בגזירה קדומה.

חוני, שמדגיש את כוחה של תפילה, היה במאבק נגד אמונות אלו, ולכן היו דרושים לו 2 כלים – חריגות ופתאומיות.

[חריגות]: באמצע הבצורת ירד גשם אחרי התפילה, [פתאומיות]: מצב הגשם ישתנה [כמבוקש] לאחר התפילה.

בקיצור – היה דרוש נס גדול שיראה לעם ישראל שצריך לחזור בתשובה, שהקב"ה איתם, ולעשות יותר אהבת חינם.

[מעגל]
גם באמצעות העיגול שעשה, רצה חוני ללמד משהו:

התלמידים היו צריכים להגיד לחוני מה מזג האוויר, חוני היה בתוך המעגל - הוא לא היה מודע!

חוני היה כולו שקוע בתוך המעגל שלו – [בתוך התפילה] שלו, כפי שהאידיאל צריך להיות.

[אבן הטועים]
חוני בחר את אבן הטועים כסימן מכמה שיקולים:

שיקולים טכניים.
אבן הטועים הייתה אבן שמעליה היו מכריזים על האבדות.
מן הסתם הייתה אבן זו בולטת וגבוהה, כדי שתוכל למלא את תפקידה.

אבל ישנם גם שיקולים נוספים:
כביכול, המידות המוסריות המסומלות ע"י אבן הטועים.
חוני מתכוון ללמד את העם: "אתם טועים בכפירה ובשנאת חינם, אם האבן נמחית – סימן שיבוא אסון בעקבות כך".
האבן מייצגת את העם, ושליחת הציבור אליה נועדה להזכיר להם לחזור בתשובה!

[האזהרה]
שמעון בן שטח ידע שמעשה זה יביא את העם לראות את חוני כ"איש פלא" – אך לא יכל לנדות אותו.
במקום זאת, הזהיר אותו שמה שעשה הוא מהלך מסוכן.

[לסיכום]
מעשיו של חוני היו מאוד חריגים, אך הייתה להם סיבה שלמענה ענה הקב"ה לכל בקשה -[ללמד] את עם ישראל כמה דברים חשובים באמונה:

חוני רצה להראות לעם שהבצורת באה בעקבות הכפירה ושנאת החינם – לכן היה צריך ל2 כלים.
[חריגות] – שירדו גשמים מיד לאחר התפילה, [פתאומיות] – שהגשמים ישתנו בפתאומיות לפי בקשה.
חוני צייר לעצמו מעגל, כדי ללמד שיש להתרכז כמה שיותר בתפילה – רק המתפלל והקב"ה.
חוני שלח את העם לאבן הטועים, כדי שיבינו שהם טועים ושאם הגשם ששלח הקב"ה מתקרב למחות אותה – סימן שבאה גזירה קשה.
לצערנו, העם לא למד ולא זכינו..

השאלה היא מה בעצם [אנחנו] לומדים מהסיפור הזה...

מקווה שעזרתי, ואשמח לדעת אם כן. את יותר ממוזמנת לשלוח לי מייל.

דורון

dozkih@gmail.com




כתבות נוספות