חוני המעגל - איך הוא מעז?

שלום לך!

השאלה שלך פשוט נ-פ-ל-א-ה!
את סיפור חוני המעגל לומדים בפעם הראשונה בערך בגיל הגן, ואפילו כשמתבגרים – לאף אחד לא עולה שאלה כל כך עמוקה בראש!

סיפורים על צדיק שמתפלל והקב"ה מקיים – ברוך ה´ לא חסר (וצריך עוד).
תתפלל – סבבה, אבל תתפלל בצורה נורמאלית!
ובמקום להגיד "תודה", למחות ולהגיד "לא ככה!" (ועוד מהקב"ה), חייבים לך משהו?
ת´כלס – זה מעשה של "צדיק" שאליו כדאי לפנות בשביל גשמים?

מקווה שהקב"ה יעזור לנו לנסות ענות [יחד] על התשובה המעולה הזאת, מזהיר מראש שהיא לא תהיה כל כך קצרה...

[הסיפור]
מעשה שאמרו לו לחוני המעגל:
התפלל שירדו גשמים.
אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים, בשביל שלא ימוקו.
התפלל, ולא ירדו גשמים.
מה עשה? עג עוגה, ועמד בתוכה, ואמר לפניו: "רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך.
נשבע אני בשמך הגדול, שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך".
התחילו גשמים מנטפין.
אמר: "לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות, שיחין ומערות".
התחילו לירד בזעף.
אמר: "לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה".
ירדו כתיקנן. עד שיצאו ישראל מירושלים להר-הבית מפני הגשמים.
באו ואמרו לו: "כשם שהתפללת עליהם שירדו, כך התפלל שילכו להן".
אמר להן: "צאו וראו אם נמחית אבן הטועים".
שלח לו שמשן בן שטח: "אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נידוי.
אבל מה אעשה לך, שאתה מתחטא לפני המקום; ועושה לך רצונך, כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו,
ועליך הכתוב אומר – ישמח אביך ואמך, ותגל יולדתך" (תענית פרק ג´ משנה ח´)

[מאחורי הקלעים – שיעור בהיסטוריה]
כדי להבין את הסיפור, כדאי גם להבין את המצב שהיה באותה תקופה.
אחת הדמויות שיכולות לעזור לנו היא – שמעון בן שטח, נשיא הסנהדרין.

בתקופה של שני דמויות אלו, שלטה בממלכת יהודה שלומציון המלכה (ממלכות החשמונאים), והיה טוב ליהודים ולתלמידי החכמים.
אבל לאחר מותה התחילה מלחמת האחים בין 2 היורשים – אריסטובולוס השני והורקנוס השני, מה שנתן לרומאים מקום לקפוץ לביקור (והסוף העגום ידוע...)

[גשמים ואמונה]
כתוב על גשמים בפרשת "והיה אם שמוע" – רק אם ישראל [יעשו רצון ה´] אז ירד גשם.

בימי שמעון בן שטח ושלומציון ירדו המון גשמים.
והנה, בתקופה של חוני – הגיעה בצורת איומה.

בניגוד למסופר בתנ"ך על דורם של אחאב ואליהו (בגלל [עבודה זרה]), במקרה של חוני לא היה ברור מדוע באה הבצורת הממושכת.

בעקבות מלחמת האחים, לא חסרו כתות (=[שנאת חינם]) שהגיעו לדרגה זו או אחרת של [חוסר אמונה וכפירה] (=הכול מקרה), או שהאמינו בגזירה קדומה.

חוני, שמדגיש את כוחה של תפילה, היה במאבק נגד אמונות אלו, ולכן היו דרושים לו 2 כלים – חריגות ופתאומיות.

[חריגות]: באמצע הבצורת ירד גשם אחרי התפילה, [פתאומיות]: מצב הגשם ישתנה [כמבוקש] לאחר התפילה.

בקיצור – היה דרוש נס גדול שיראה לעם ישראל שצריך לחזור בתשובה, שהקב"ה איתם, ולעשות יותר אהבת חינם.

[מעגל]
גם באמצעות העיגול שעשה, רצה חוני ללמד משהו:

התלמידים היו צריכים להגיד לחוני מה מזג האוויר, חוני היה בתוך המעגל - הוא לא היה מודע!

חוני היה כולו שקוע בתוך המעגל שלו – [בתוך התפילה] שלו, כפי שהאידיאל צריך להיות.

[אבן הטועים]
חוני בחר את אבן הטועים כסימן מכמה שיקולים:

שיקולים טכניים.
אבן הטועים הייתה אבן שמעליה היו מכריזים על האבדות.
מן הסתם הייתה אבן זו בולטת וגבוהה, כדי שתוכל למלא את תפקידה.

אבל ישנם גם שיקולים נוספים:
כביכול, המידות המוסריות המסומלות ע"י אבן הטועים.
חוני מתכוון ללמד את העם: "אתם טועים בכפירה ובשנאת חינם, אם האבן נמחית – סימן שיבוא אסון בעקבות כך".
האבן מייצגת את העם, ושליחת הציבור אליה נועדה להזכיר להם לחזור בתשובה!

[האזהרה]
שמעון בן שטח ידע שמעשה זה יביא את העם לראות את חוני כ"איש פלא" – אך לא יכל לנדות אותו.
במקום זאת, הזהיר אותו שמה שעשה הוא מהלך מסוכן.

[לסיכום]
מעשיו של חוני היו מאוד חריגים, אך הייתה להם סיבה שלמענה ענה הקב"ה לכל בקשה -[ללמד] את עם ישראל כמה דברים חשובים באמונה:

חוני רצה להראות לעם שהבצורת באה בעקבות הכפירה ושנאת החינם – לכן היה צריך ל2 כלים.
[חריגות] – שירדו גשמים מיד לאחר התפילה, [פתאומיות] – שהגשמים ישתנו בפתאומיות לפי בקשה.
חוני צייר לעצמו מעגל, כדי ללמד שיש להתרכז כמה שיותר בתפילה – רק המתפלל והקב"ה.
חוני שלח את העם לאבן הטועים, כדי שיבינו שהם טועים ושאם הגשם ששלח הקב"ה מתקרב למחות אותה – סימן שבאה גזירה קשה.
לצערנו, העם לא למד ולא זכינו..

השאלה היא מה בעצם [אנחנו] לומדים מהסיפור הזה...

מקווה שעזרתי, ואשמח לדעת אם כן. את יותר ממוזמנת לשלוח לי מייל.

דורון

dozkih@gmail.com