חוזרת בתשובה וקשה לי

ב"ה

שלום יקרה,

קודם כל אני מתנצלת על העיכוב הגדול במתן התשובה.

קראתי את שאלתך מספר פעמים וממש התרגשתי. לראות אדם שמסכים לעזוב את החיים הקודמים שלו כדי להתקרב לרבש"ע, זה לא דבר מובן מאליו! זו זכות ומעלה עצומה! חז"ל אומרים "במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"-קולטת איזו זכות יש לך?!
מצד שני ממש כאבתי איתך את הקשיים. זה כל כך מתסכל להרגיש שכל מה שהצלחת להשיג בעמל רב הולך לאיבוד. שכל מה שהיה לך כבר בידיים, מתמוסס לו...
ההרגשה שהכל הולך לאיבוד, זו הרגשה, אבל האמת היא שזה לא כך. כל מצווה וכל השתדלות שעשינו היא ניצחית. שום דבר לא הולך לאיבוד. גם אם כעת קשה לך ולצערנו את לא מצליחה לקיים את הכל, הזכות על מה שכבר עשית, קיימת. ואפילו אם יש הלכות שפעם הצלחת לשמור עליהם ועכשיו לא, כל עוד שברצון הפנימי את רוצה לחזור לקיים אותן, הזכות שיש לך מהפעמים שכן הצלחת, נשארת.
מאוד טבעי להרגיש נפילות ונסיגות. זה נפוץ מאוד אצל חוזרים בתשובה, אבל קיים בהחלט גם אצל מי שרגיל בקיום מצוות. גם אני מרגישה לפעמים רחוקה מהשי"ת. לא צריך להיבהל כשיש ירידות אחרי עליות. זה מצב נורמלי. כל החיים מורכבים מעליות וירידות והאתגר שלנו הוא להשתדל לעבוד את ה´ בכל מצב; כשטוב לנו ואנחנו מרגישים קרובים (ואז גם הרבה יותר קל לנו) וגם כשאנחנו נתקלים בקשיים, נסיונות ומרגישים רחוקים יותר. התפקיד שלנו הוא להשתדל להתחזק, לחזק את עצמנו ולעבוד את ה´ בכל מצב.
מידת קרבתנו לה´ איננה תלויה בהרגשה [שלנו] אלא במאמץ שלנו לעשות את [רצון ה´]. והוא שמח וחפץ בכל השתדלות ומאמץ שלנו לעשות לפניו נחת רוח.

את חזרת בתשובה ואת ממשיכה לחזור בתשובה. כן, עצם זה שאת פונה אליו מראה שהנושא חשוב לך ושאת רוצה להמשיך במהלך, למרות הקשיים. אחרת איזו סיבה יש לך לפנות אלינו, לא חבל על הטרחה?! העובדה שעכשיו את לא מרגישה התקדמות, לא גורעת כלום מהזכות הגדולה שכבר יש לך!
חזרה בתשובה היא מהלך של התקרבות לריבונו של עולם. תמיד יש לנו מה להתקדם עוד, להתקרב עוד יותר ועוד יותר. וככל שאנחנו מתקרבים יותר יש לנו עוד לאן להתקדם. המטרה היא כל הזמן להתקדם (ואין איזשהו סוף שאליו צריך להגיע). אם אנחנו מתקדמים-אנחנו בדרך הנכונה ואם לא-אז זו בעיה..
באיגרת הרמב"ן (בה הוא מדבר על עבודת המידות. מופיעה בהרבה סידורים מומלץ לעיין בה מידי פעם) כתוב "יהיו כל ימיך בתשובה"-תשובה היא עניין תמידי, עבודה של מאה ועשרים שנה. שלא היה ונגמר והיא אינה רק על חטא אלא התקדמות, שיפור ועלייה בכל אופן.

אולי כדאי שתתמקדי בכל פעם במשהו קטן, ספציפי, שבו את משקיע עכשיו, ורק כשאת מרגישה שאת כבר מספיק שלמה איתו, תמשיכי לדבר הבא. שלא יקרה לנו "תפסת מרובה, לא תפסת". אי אפשר לשנות הכל ביום אחד. זה בלתי אפשרי, וכשמנסים ולא מצליחים זה גם מייאש. וייאוש תמיד פוגע. לכן עדיף להשקיע כל פעם בדבר אחד מסוים כי כמו שאמרנו- אם את מתקדמת עכשיו אפילו במשהו קטן, ואפילו שיש עוד המון תחומים אחרים שאת לא מתקדמת בהם, את בדרך הנכונה, את בדרך של התקדמות, את בדרך של התקרבות לרבש"ע. אין לנו יכולת לשנות הכל ביום אחד!

לא אני צריכה לספר לך שהחזרה בתשובה היא מצב לא פשוט שמורכב מכל-כך הרבה מצבים השונים מאדם לאדם (משפחה, חברה, עבודה...) הדורשים התייחסות שונה ומיוחדת לכל מקרה, לכן מאד כדאי שתהיי קשורה לדמות תורנית בוגרת שתכיר אותך באופן אישי ותוכל להדריך אותך במצבים המיוחדים שאת נפגשת בהם. חוץ מזה זה גם יכול להיות פתרון טוב לאחד הקשיים הנפוצים של חוזר בתשובה-איפה להיות בשבתות וחגים. יש הרבה משפחות שישמחו לקחת עליהם את התפקיד הזה. אם את רוצה שאני אעזור לך למצוא משפחה כזו באזור מגורייך, את מוזמנת לחזור אלי למייל ואשתדל לעשות כמיטב יכולתי.
זו נראית לי העצה הטובה ביותר שיכולה להקל מעליך את הקשיים.
בנוסף לכך הייתי ממליצה לך ללכת לשיעורי תורה באופן קבוע במסגרת שמתאימה לך. הלימוד המסודר עוזר לבסס את ההשקפה היהודית בצורה מסודרת, כך שלא נהיה נתונים רק בידו של מצב הרוח שלנו. לימוד התורה גורם לרצון שלנו להתקרב לה´, להיות יותר טבוע בתוכנו ויותר יציב. בנוסף לכך תוכלי להכיר בשיעורים עוד בעלי תשובה שנמצאים במצבים דומים לשלך ויחד תעודדו ותתעודדו אחד מהשני. חוץ מזה במסגרות שמיועדות לבעלי תשובה יש רבנים ורבניות איתם ניתן להתייעץ בכל הקשיים שמתעוררים...בקיצור-מומלץ בחום...
אני שמעתי על שני מקומות מצויינים שאולי יכולים להתאים לך-מכון אורה (בירושלים) ומדרשת שושנת אביב (תל אביב). ובטח יש מקומות נוספים...

מקווה שעזרתי ולו במשהו...
אם יש עוד משהו שאני יכולה לעזור-בשמחה! אשמח לשמוע ממך...
ה´ יברך אותך!
תרצה.
Tertza2@shoresh.org.il