חבר שלי אומר שאני לא מתבגר!

שלום רב.
אשרך שאתה זוכה ללמוד בישיבה ושאתה נמצא במקום טוב של התקדמות רוחנית ובניה תורנית נכונה וחשובה. אך אני רואה שאתה מקבל ביקורת לא נעימה מחבר שלך מהתיכון, על כך שאתה לא מתבגר, ושאתה נשאר ילד, ודבר זה מרגיז אותך שאתה מנסה "להתבגר" ולא מצליח.
דע לך, שלהיות ליצן של החברה יכול להיות דבר טוב, זה לא דבר ילדותי אלא דבר חשוב וטוב, כבר נאמר בגמרא ששני ליצנים שבשוק זכו לעולם הבא במקום מכובד בגלל שבמעשיהם גרמו לשמח אנשים.
החברמניות והשובבות היא דבר טוב כל עוד שהיא לא באה בצורה של פגיעה בזולת, ולא בצורה של קלות ראש בדברים חשובים. ולא צריך להלחם בכך, אתה צריך להמשיך להיות טבעי ולהנות מכך.
לפעמים יש תחושה ושדר מאחרים שאדם בוגר הוא אדם רציני "קשוח" כזה שאיננו צוחק כמעט, ותחושה זו היא מטעה. הקב"ה רוצה שהאדם יהיה שמח, וחי את החיים שלו תוך קיום תורה ומצות, מתוך זרימה נכונה, מתוך שמחה, מתוך חברות אמיתית וטובה, ומתוך חיזוק חבורה באופן הבריא.
כאשר הצעירות הזו, הליצנות החיובית משרתת נכון את החברה, היא תורמת הרבה לכולם, היא בונה דברים חשובים, ואין כל סיבה להתייחס אליה בצורה שלילית, וגם אם ישנו אדם או ישנם אנשים שהליצנות הזו נותנת להם תחושה שזה ילדותיות, לא צריך להתרגש מכך יותר מידי, אלא אולי לנסות שלא להתנהג כך לפניהם על מנת שלא לגרום להם לתחושה לא נעימה. אך אתה צריך להיות נאמן לעצמך, לחיות כמו שאתה ולהשקיע את הכוחות כיצד להתקדם רוחנית.

מתוך שאלתך אינני יודע אם החבר שלך בתיכון איפה הוא כעת נמצא, באיזה מסלול, ומה גרם לו להרגיש שהתנהגות בוגרת היא התנהגות רצינית וקשוחה, אך הרבה פעמים אנשים מחוץ לישיבה מנסים בגיל זה של אחרי תיכון לשדר שהם כבר גדולים, ושהם בוגרים, ולכן הם מאמצים להם כל מיני דרכים הנראות להם כהתנהגות של בוגרים, ולנסות לשדר שהם כאלו, שהרי הם בוגרים, ודבר זה הוא לא אמיתי, שכן בגרות זה דבר שאמור להיות טבעי, ומגיע בשלב הנכון של האדם, וכל נסיון להגיע לבגרות בצורה לא נכונה, על ידי מסגרות חיצוניות אין בה אמת ואין בה כל משמעות.

אתה צריך לדעת, שאתה נמצא עכשיו בתהליך של בניה, ושל התקדמות חשובה, ולא כדאי להשקיע יותר מדי מחשבה על דברים אלו, אלא להשקיע את השנים האלו שאתה נמצא בהן בצורה נכונה של בניה אמיתית, בניה חשובה של כל העולם הרוחני שלך, ולא לסטות אחר מחשבות צדדיות, לזכור שדברים אלו גם אם יש בהם משהו מן האמת, הם יפתרו במשך הזמן, ולא כדאי להתיחס אליהם יתר על המידה.
תמשיך ללמוד, תמשיך להתקדם, וככל שיעברו השנים תרגיש שאתה בוגר יותר, שאתה עברת יותר דברים בחיים, ושההתיחסות שלך אל הדברים העוברים עליך היא שונה.
יש לי חבר שלמד אתי בישיבה, חבר מבוגר ממני, שפעם צחק חבר שלו עליו שתמיד הוא ישאר ילד, (על מעשה שטות שהוא עשה) אך זה היה בצורה חביבה, ולא גרם לו כלל להתרגש אלא רק להנות מהילדותיות הזו, שכן יש חן מיוחד בילדותיות מסויימת, שהרבה פעמים כאשר עוברים אותה די מתגעגעים אליה, ולכן חבל להפסיד אותה, וחבל לנסות כל הזמן להיות גדול יותר ממה שאתה.
לכן תמשיך ככה, אל תתרגש ואל תנסה להיאבק עם עצמך, תמשיך ללמוד ותמשיך להופיע את התכונות שלך, מתוך אמונה שאלו התכונות שה' נתן בך, ושתכונות אלו עשויות לעזור לך בעבודת ה'.
בהצלחה, וברכה שתהיה שמח עם התכונה הזו שבך, ותראה אותה בצורה חיובית בכל הטוב שבה ואל תתרגש מכל מיני קולות שאת שומע מכל מיני צדדים.
בברכה
יצחק.