חברת נפש שלי ואני - התמודדות קשה

שלום לך.
שאלתך היא טובה ומביעה בצורה כנה את הכאב שאת חשה שמישהו קרוב עלול להתרחק מצד אחד, ומצד שני את הרצון לאחל רק טוב לחברתך הטובה.
איך אפשר לחיות עם סתירה כזאת? עם תחושות כאלו מבלבלות שגורמות לעצב וכאב?
המבט הנכון על סיפור כזה, לראות איך הקב"ה עוזר לנו לגדול ולהתעצם.
נפלה לפניכם הזדמנות טובה מאד לקפיצה משמעותית בחיים. יש לכן הזדמנות טובה לברר מהי חברות אמת? מה הגבולות של החברות? ניתן לשאול שאלות רבות נוספות אבל העיקר הוא שיש כאן הזדמנות ענקית להתפתחות.
במבט כיפי וחולמני כפי שהיטבת לתאר, אפשר לחלום איך תמיד אתן צועדות זו לצד זו ואיך אתן ממישכות תמיד לעשות הכל ביחד.
אבל בחיים זה לא כך. זה לא ככה לא רק בגלל שהסבירות שהכל יקרה לכן באותה התקופה היא קטנה, אלא גם בגלל שלא כל מה שנכון לחברתך בזמן מסויים נכון גם לך, וכן להפך.
החברות שלכן לא צריכה לכבול את ההתפתחות האישית של כל אחת, אלא להעצים אותה.
אם לחברתך נכון להתחתן עכשיו וגם היא מצליחה בכך הדבר הנכון הוא לשמוח בעבורה. כך את יודעת שאת חברה שלה, ולא רק רואה את טובתך אל מול עינייך, שהיא תעשה הכל במקביל אלייך.
כמובן שזה יכול להיות קשה לחוות ריחוק של אדם קרוב, אבל זה חלק טבעי שצריך להביט בו גם בעיניים שכליות ובוגרות, שכך הוא טבע העולם.
חברים וחברות טובים נפרדים כשכל אחד מפנה את המקום העיקרי לבן הזוג.
אפשר להמשיך להיות חברים, ואף רצוי, אבל האינטנסיביות משתנה ,ולרוב גם העומק.
איך לפעול בצורה הכי מפרגנת? לפרגן! לאהוב! לספר עד כמה את שמחה בשמחתה. לא להצר את צעדיה.
אולי גם את תרוויחי מכך שיהיה לך פתאום מקום לעוד דברים בחיים. דברים שנזנחו בעקבות החברות הכל כך ממלאת.
מבט כזה יאפשר לך לשמוח בשמחתה וגם לשמוח עם עצמך, כיוון שאת יודעת שאת אוהבת באמת את חברותיך ואהבה פירושה לתת חופש ולשמוח בשמחת האדם האהוב.
הדברים הללו נכונים גם כלפי עתידך. אם תפתחי את העצמאות המדוברת לא תחיי במסע השוואות בלתי נגמר בכל החיים: מי ילדה ראשונה, ומי מצאה מקצוע כזה ובעל כזה וכו´ וכו´ כיד הדמיון שעובד שעות נוספות.
מקווה שהועלתי ותמצאי את הדרך השמחה בחייך.
חברים מקשיבים.