חברה שלי וחבר שלה

שלום,
קודם כל אני רוצה לפתוח בלהדגיש את העניין של החברות הטובה. חברות טובה לדעתי נמדדת לא רק ברגעים הטובים אלא דווקא כשהחברה צריכה עזרה. בקלות יכולת לזרום איתה ולקחת את החלק שלה אבל בחרת להיות חברה אמיתית ולהקשיב לאמת שלך ולומר אותה גם במחיר של חוסר פופולאריות אצל החברה שלך.
אז לפני הכל - כל הכבוד לך! זה לא ברור מאליו לקחת את העמדה שלקחת.
ועכשיו לשאלה עצמה..

אני חושבת שעיקר החשיבות שלך כחברה שלה היא להיות לה אוזן קשבת. לא לנסות לנזוף בה על מה שהיא עושה, כי את זה ככל הנראה כבר עושים מספיק, גם ההורים שלה וגם ההורים שלו. וכפי שאת רואה הדרך הזו לא ממש מצליחה.
היתרון שלך כחברה טמון בכך שאת יכולה להתקבל אצלה כמי שמגיעה ממקום חברי ולא ממקום שופט כמו שהיא מרגישה שההורים שלהם מגיעים. אבל, בשביל שהיא באמת תרגיש ככה, שאת חברה שלה ולא שופטת אותה, את צריכה לבדוק ולוודא שאת מגיעה מהמקום הזה. לפעמים, בלי לשים לב, אנחנו מוצאים את עצמינו "שופטים" את החברים שלנו כשאנחנו חושבים שהם עושים משהו שלדעתינו הוא לא נכון.
צריך לזכור שעל אף שהחברה הזו עושה משהו שהוא לא נכון, זה עדין לא הופך אותה לפחות ראויה או פחות טובה. אלא שרק בנקודה הספציפית הזו היא טועה, ואנחנו רוצים להגיע אליה ממקום שהוא חברי וטוב. כשאת תגיעי ממקום כזה, גם תוכלי להעביר אליה את הדברים בצורה כזו, ואין לי ספק שהיא גם תקשיב לך יותר.

לכן, אני חושבת שאת בעיקר צריכה להתמקד בלהיות שם בשבילה. לתת לה את התחושה שהיא יכולה לבוא ולדבר איתך ולשתף אותך ולספר לך. על אף שאת מרגישה גועל מכל העניין, אם תראי לה את זה, היא הרי תלך ותפסיק את החברות. כי מי רוצה להיות ליד מישהו שנגעל ממנו? זה לא כיף ולא נעים. תהיי שם בשבילה, תקשיבי לתחושות שלה. תראי לה שאכפת לך. יכול להיות שחלק ממה שהיא מוצאת בחברות עם אותו בחור, הוא בכך שהוא מקשיב לה. אמנם קיימים עוד דברים שם, אבל העיקר הוא שהוא מקשיב לה ואיתו היא מרגישה רצויה (המגע כשהוא מגיע בזמן המותר לו, הוא הדרך לבטא את הרגשות שלנו ואת הרצון שלנו בצד השני) . אם היא תקבל את אותה ההרגשה גם ממך יכול להיות שפחות יבער לה החברות איתו.

חשוב לי להדגיש שזה לא תהליך של יום ולא תהליך של יומיים. את קודם כל צריכה ליצור אצלה אמון שאת באמת חברה שלה ורוצה בטובתה והדברים שאת אומרת לה באמת מגיעים מתוך רצון של לעזור לה.

אחרי שיהיה את האמון הזה, תוכלי להסביר לה למה הקשר הזה פסול. ושוב, לא להגיע ממקום מתנשא וממקום של אני יודעת הכל, אלא ממקום חברי.
אל תנסי לבוא ולהוכיח לה למה היא טועה, אלא תשאלי אותה מה היא מנסה להשיג בחברות הזו. תשאלי אוה על התחושות שיש לה עם בן הזוג. תנסי להעביר לה שאת התחושה הזו של להיות רצויה אפשר גם להשיג בדרך שהיא כשרה וטובה ולא רק בצורה הזו שהיא עושה את זה.
תשאלי אותה מהו לדעתה קשר זוגי. האם הוא קשר שמתמקד דווקא בפן הפיזי? או שאולי גם יש חשיבות לקשר הנפשי שנוצר ביניהם.
את יכולה להזדהות ולומר לה שאת מבינה את הרצון ואת ההנאה שיש לה מתשומת הלב שהוא מעניק לה, אבל האם זו הדרך היחידה לקבל תשומת לב? האם ככה היא רוצה לראות את החיים שלה?

בכל מקרה, מה שלא תבחרי לומר לה, צריך להגיע ממקום של שאילת שאלות, ולא האשמה.אל תעני במקומה את התשובות, אלא רק תעזרי לה לשאול את השאלות הנכונות. היא צריכה בסופו של דבר לענות את התשובות רק לעצמה.

שיהיה בהצלחה!
את מוזמנת לפנות גם במייל
סיון
sivanlax@gmail.com