חברה שלי וחבר שלה

שלום לך,

כל הכבוד על השאלה והאכפתיות. לחברים יש בהחלט אחריות אחד כלפי השני, וטוב שאת דואגת ורוצה לעזור לחברתך.
לפעמים אנחנו צריכים את החבר הטוב הזה שישקף לנו את המציאות אל מול הפנים בשביל להבין לאן נסחפנו. הרבה פעמים זה אפילו משכנע וגורם לניעור הנצרך.

אבל, אני לא חושבת שזה המצב כאן.

הסיבה לכך היא שקשרים עם בנים, במיוחד בשנות הנעורים, הם תמיד מלאי רגשות ותחושות שמופיעות אל מתחת לפני השטח. הרבה פעמים שני הצדדים אפילו לא מודעים להם. כשאני אומרת זאת אני מצד אחד מתכוונת לעיוורון האהבה שקיים אצל חברתך. כרגע החבר שלה הוא כל עולמה. הוא גורם לה לסערת רגשות שמעוותת את ההסתכלות ההגיונית שלה על המציאות - סם האהבה. ומצד שני, יתכן וגם את מונעת מכוח הרגשות. נערות רבות היו מייחלות לעצמן חבר אוהב בגיל 17, וגם אם לא נרחיק עד כדי כך, זה באמת קשה שחברה טובה נוטשת אותך לטובת משהו אחר, שאפילו לא שווה את זה בעינייך.

לכן, יש מצב שאם את תיגשי לחברתך ותוכיחי אותה כראות עינייך, היא תגיד לעצמה שאת סתם מקנאה, ושאין פסול במעשיה. כי הרי אם יש לכן את אותה השקפת עולם וזה בסדר שבנות יהיו חברות של בנים, אז למה פתאום היא חוצה את הגבולות? מי קבע את הגבולות האלו? גבולות וסייגים אנחנו מקבלים מפי מי שגדול מאיתנו, שהתנסה ומבין יותר. מורה למשל, או מדריכה. לכן לך זה יהיה קשה לבוא ולהגיד לה מה לעשות כי אין בידייך את הסמכות או הניסיון. אין סיכוי שאת התנסית בסיטואציה זהה לגמרי לשל חברתך.

אז מה כן ניתן לעשות?

"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך". כך מגלה לנו הבעל שם טוב, והוא מתכוון לכך שפעמים רבות, הדרך הטובה ביותר בשביל להסיר את החושך היא פשוט להרבות באור. גאוני ביותר.

לשנות את חברתך את לא יכולה. אבל, לשנות את עצמך – זה וודאי אפשרי, ואפילו יועיל לשתיכן.

אני מאמינה באמונה שלמה בכך שנשמתנו מרגישה היטב האם היא נמצאת במקום נעים שטוב לה בו, או שבמקום נמוך יצרי ושפל. אני מאמינה גם שנשמתנו נמשכת אל הטוב. רק צריך לשים את הטוב לידה, והיא כבר תבוא לבד.
וזה בדיוק התפקיד שלך. להעצים את הטוב. לגרום לו להיות נוכח הרבה יותר.

מה זה אומר?

ראשית, המון עבודת מידות. לנסות ולדבוק כמה שרק אפשר באמת, בפרגון, באהבה לכל אחד. בנתינה, בשליטה בכעס, ובגאווה. בהארת פנים, בזריזות, ובכל המידות שגורמות לנו לרצות על יד מי שמתנהג לפיהן.
תוסיפי דעת, לימוד והבנה לעומק של רבדי החיים. תעצימי את הרוח שבתוכך. תדאגי למלא את עצמך כל הזמן. בדברים של קדושה, וביתר דברים שעושים לך טוב.
תשאפי לארגן לחברה פעילויות בעלות ערך מוסף. לא רק מפגשי ריכולים רגילים, אלא כאלה שיתרמו לכן המון, שיפגישו אתכן עם חוויות חדשות, שיעשירו את הידע, שיגבשו אתכן ויצרו חבורה מלוכדת.
את מוזמנת לחשוב על עוד הרבה טוב שניתן להוסיף לחיי החברה שלכן.
ונדגיש שטוב מהפנט הוא בהכרח טוב שיונק מעולם התורה, או לפחות אינו מנוגד לה.

יתכן ומה שכתוב כאן נשמע לך אבסטרקטי ולא יעיל, אבל אני חושבת שהחיפוש של חברתך אחר אהבה שקרית וריגושים נובע מחוסר באהבה אמתית מצד החברות ותחושה של מעריכים וזקוקים לי. ולכן רק קשר חברות של אמת יוכל להעיר את עיניה, ואת הביטחון שלה בעצמה ובכן.

הרמב"ם מונה סוגים שונים של חברים. הנעלה מבניהם הוא חבר המעלה שפירושו הוא חברות שהיא לשם מטרה משותפת שאינה מהווה אינטרס אישי של אחד מהצדדים. חברות שהיא לשם שמים, למען ערך עליון.
אם את וחברותייך תבנו מערכת יחסים כזאת, שפניה כלפי מעלה, אני בטוחה שהיא תשפיע עליכן אושר רב, ושכוחה יפרוץ ויאיר גם את עיניה של חברתך לשאוף להיות אתכן, ולהתעסק במהות של עשיית טוב.

דעי שכל מה שכתוב כאן למעלה זהו תהליך ארוך שלא מתרחש בן לילה. אבל הוא, ורק הוא על צורותיו השונות, יבטיח לך ולחברותיך מערכת יחסים שתקדם אתכן ותמנע סטיות מיותרות.

בינתיים, מה שאני יכולה להציע לך זה לדבר עם חברתך על הקשיים שלך. לא להגיד לה מה היא עושה לא טוב בעינייך, אלא לפרוט בפניה את התחושות האישיות אצלך. לספר לה שקשה לך בלעדיה. שאת אוהבת אותה וזקוקה לה. שאת נפגעת מזה שהיא לא מפנה לך זמן, ולהדגיש בפניה שהחברות שלכן חשובה לך מאד, ושהיית כל כך שמחה אם היא הייתה שמה לעצמה גבולות עם החבר לטובת בילוי איתך ועם יתר החברות.

משברים רבים ניתן לפתור באמצעות אהבה וקירוב, ובכל קושי שאנו נתקלים בו יש לחשוב מה אני אוכל לשנות בעצמי כדי לתקן את המצב.
יחד עם זאת יש לזכור ש"לא עליך המלאכה לגמור", ולפעמים ידינו מוגבלות. תפעילי שיקול דעת אם כדאי לך לשוחח עם מדריכה או מורה בשביל שהן ידברו על ליבה של חברתך וישפיעו עליה.
וחוץ מזה, ואולי כדאי היה לפתוח בזה, תמיד טוב לשאת תפילה לאבינו שבשמים שיאיר את עינייך כיצד לסייע לחברתך, ויותר מכך, יאיר את עיניה כיצד לכבד את עצמה ואת גופה, להתמלא בביטחון, ולהתחזק ביראת שמים ובאמונה.

מאחלת המון הצלחה.
אשמח לתגובתך.

מעיין
maayanett@gmail.com