זכירת הנלמד

שבוע טוב שואל יקר, מה נשמע?
רואים מדברך שאתה נמצא ושקוע באוהלה של תורה וברוך ה´ יש לך ´צרות של עשירים´ אולם יותר מזה, מעצם השאלה ניכרים הרצון והשאיפה שלך לגדול ולעלות כמה שיותר גבוה ואי"ה אחרי שהתכונה הזו כבר טבועה בך (שהרי אם לא כן, לא היה הדבר מפריע לך),אני בטוח שעוד תראה ברכה ופירות למאמציך.
אז ראשית דבר ישנן הסיבות הידועות שבגלל חוסר זהירות בהם, אנחנו נוטים לשכוח ומובאות לך כאן כמה ציטטות שלהן:
"דע, שאין טוב לאדם ללבוש ב´ מלבושיו ביחד, והעושה כן קשה לשכחה וכו´" (דרכי ואופני העבודה ס´´א - סוף) וכן המגיד ממעזריטש שאמר שעבירה גורמת שכחה - מפני שעבירה גוררת עבירה ושוכח את ה’ יתברך ועושה עוד עבירה. והתשובה - גורמת הזכרון.
ורמז לדבר: “שמן זית” - שזית קשה לשכחה, ושמן טוב לזכרון. (´לקוטי אמרים’ אות ריז)
וכן הקורא כתב שעל גבי המצבה, אם הוא כתב בולט, קשה לשכחה. וסגולה לומר "אהבה רבה" עד "וליחדך באהבה"
וכן כמדומני שצריך להיזהר שלא לנגב את היידים על הבגדים גם כן מהטעם הנ"ל אולם ישנו עניין נוסף שנראה לי חשוב לא פחות.
גדולי ישראל מאז ומעולם דיברו על מושג שבוודאי ידוע לך מעולם הישיבות:
´להיות שקוע בלימוד´.
מזה ה´שקוע בלימוד´ הזה?
לפעמים אנחנו יכולים ללמוד ממש טוב, להעביר לנו את ´זמן חורף´ (מר"ח חשוון ועד ניסן וכן קצת אח"כ) בצורה שאנחנו מרגישים שהתעלנו ובאמת חל בנו שינוי מהותי ועדיין אנחנו נרגיש שהכול הולך לנו מאוד קשה, הן מצד השכחה והשינון של הדברים האמורים והן מצד קליטת והבנת הסוגייא או החומר הנלמד.
חז"ל כבר הורו לנו מהו הכלל הבסיסי לפיו אנחנו אמורים לכוון את דרכינו הלימודית בהרותם לנו שלפני שנדאג ל´עשה טוב´ לצד הלימודי, נדאג ל´סור מרע´.
עד שידאג אדם שייכנסו דברי תורה לבטנו ידאג שלא יכנסו מאכלות אסורות לפיו
אחת מהסיבות שאנחנו לא באמת מונחים בלימוד הינה בגלל שהראש שלנו ביחד עם לימוד הגמרא או מה שלא יהיה, מתעסק בו זמנית באלף ואחד דברים.
המשפט ´כל הפוסק מדברי תורה מאכילים אותו גחלי רתמים´ לא הובא כדי להפחיד אותנו ולאלף אותנו לא לדבר.
יש כאן הרבה מעבר.
מרן החזון איש למשל אומר שבחור שלומד שעה רצוף גמרא, נכנס לבחינה מסוימת של התעלות וכך הוא הולך ומונה את השעות עד שאומר שבחור שלומד 6 שעות רצוף מגיע לבחינה של מלאך וכמובן שהדברים לא לפי פשוטם וצריכים לימוד מעמיק כמו כן, אנחנו לא מתעסקים עם הכמות והשעות כי אין כאן תחרות, העיקרון והרעיון הם אלו שחשובים.
תחשוב על זה בצורה הבאה.
הלימוד שלך, בהיותו הדבר שאמור להוציא לפועל את התורת חיים שאתה לומד אמור לרומם אותך ולהפוך אותך למישהו אחר, אצילי וגבוה יותר.
אולם ראית פעם מסוק שמנסה להתרומם ועדיין קשרו לו כמה שרשראות של ברזל לצדדיו?
אז אין ספק, הוא מצליח לעלות למעלה, אולם עדיין, הכול בקושי, ועדיין כל עוד הוא יהיה מחובר ´לעולם הזה´ במובן השלילי של המילה(העולם הזה במהותו לא אמור להתנגש עם העולם הבא אלא להשלים אותו, ביחד, וזאת השאיפה שלנו)גם אם הוא יעזוב את הקרקע כלומר את השטויות שלנו, עדיין לעוף הוא לא יכול והכל יהיה בקושי שמתבטא בין היתר בשכחה וחוסר יכולת לסדר לנו את הדברים שלמדנו, למשל את הסוגייא בראש בצורה מובנת ושיטתית.
ראית פעם בחור ששוכח את המס´ טלפון של החברה שלו וכן את ימי ההולדת שלה או להבדיל, בעל או אמא ואבא ששוכחים את הפרטים על תשעת הילדים שלהם?
לא, ואם כן, אז כדאי להם מאוד לערוך חושבים בנושא..
ומדוע?
מפני שהם מונחים בזה.
כל החיים שלהם, כל העולם שלהם, זה רק הילדים, המשפחה, האנשים שהם אוהבים.
ככה זה גם בתורה ובלימוד בגמרא או מה שלא יהיה.
ועדיין, גם אם נדמה לך שאתה שוכח וקשה לך.
גם אם אתה רואה שהדברים הולכים לאט לאט ואצל החברים שלך הולך להם כל כך בקלות, עדיין, אסור לך להתייאש.
אלו דברים ידועים ובדוקים, גדולי ישראל, לא נהפכו לגדולי ישראל מתוך שנתם.
ידעת למשל שר´ חיים קנייבסקי, גדול הדור, היה בילדותו נער, איך אומרים אצלינו, לא מהמבריקים ביותר והנה, עם הרבה תפילות ובלי להתייאש ועם אמונה הוא הגיע למה שהגיע.
איזה מזל שאנחנו לא עוסקים במתמטיקה ואין לנו כאן את מבחן התוצאה.
ובוודאי גם לך ידוע שאהוב ומקובל אצל הקב"ה חצי דף של תוס´ בעמל מאשר לעשות סיום בקלות בלי כאב ראש ומשברים.
ר´ משה פיינשטיין זצ"ל, גדול הדור הקודם ופוסק הדור בעל ה´איגרות משה´ בערוב ימיו טרח במיוחד ובא לסיום...דף שעשה יהודי אחד, שהיה בצעירותו מתאגרף ובערוב ימיו התחיל ללמוד גמרא.
הבן שלו בהתחלה אמר לו:
´אבא, בשביל מה לך, אתה כבר זקן, כמה תוכל כבר להספיק ללמוד?´
והוא לא התייאש וזכה לסיים אחרי הרבה זמן ויגיעה..דף אחד של גמרא ומי הגיע לסיום?
ר´ משה בכבודו ובעצמו!!
אגב, מסופר שאחרי הסיום, יום אחר כך כמדומני אותו אדם הלך לבית עולמו...
כמו כן אני ממליך לך לקרוא את הקישור הבא:
http://www.daat.ac.il/DAAT/mahshevt/tifeeret/56-2.htm
וכן באתר של ישיבת בית אל, בעמודת השיעורים של ר´ זלמן נחמיה גולדברג.
ישנם כמה שיעורים שלו בנושאים:
דרכי הוראת הגמרא, וכן שיטות לימוד, נדמה לי שזה נמצא בעמוד 8 או 9.
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.asp?srch=1