שאלה
"שלושה דברים ניתנו על תנאי: ארץ ישראל, בית המקדש, ומלכות בית דוד" (מכילתא)
"עד מתי זכות אבות קיימת ר` תנחומא אמר בשם ר` חייא בר מנחמא ואמרי לה ר` ברכיה בר חלבו בשם רבא בר זבדא עד יהואחז הה"ד (מ"ב יג) ויחן -ה` אותם וירחמם וגו` עד עתה עד עתה זכות אבות קיימת ר` יהושע ב"ל אמר עד אליהו הה"ד (שם א יח)" (מדרש רבה פרשת בחוקותי)
"מאימתי תמה זכות אבות אמר רב מימות הושע בן בארי... ושמואל אמר מימי חזאל... ר` יהושע בן לוי אמר מימי אליהו... ורבי יוחנן אמר מימי חזקיהו...
א"ר אחא לעולם זכות אבות קיימת לעולם מזכירין ואומרין (דברים ד) כי אל רחום ה` אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך וגו` (מדרש רבה)" (מסכת שבת נה עא)
אנו מוצאים בכל המקורות הללו, שלמעט דעת יחיד, סוברים כולם שתמה זכות אבות על ארץ ישראל.
אודה לך אם תסביר לי את משמעותה של זכות אבות בימינו (אולי בעצם אין לה משמעות) ומדוע מבדילים בין זכות אבות לברית אבות?
אם השאלה רחבה מדי, אודה לך אם תפנה אותי למקורות.
תודה רבה,
נעמה
,
תשובה
שלום
עייני בדברי ר"ת בתו'ס בשבת נה. ד"ה ושמואל, שם מבואר שגם אם זכות אבות תמה, ברית אבות אינה תמה (אמנם מרש"י עולה אחרת).
הסיבה היא, שזכות אבות משמעותה השפעת התכונה המוסרית של האב על צאצאיו, ודבר זה בר חלוף הוא במידה מסויימת. הוי אומר 'זכות האב' היא סיבה להצלה של הבן.
אך 'ברית' היא סימן ולא סיבה. ברית היא סימן לחיבור הנצחי בין האומה לאלוקיה, ודבר זה לא יכול להשחק משום שהוא עובדה.
כגון שהזכות של בני היא שהוא היה ילד טוב בתחילת השבוע, וזו סיבה מדוע לא אעניש אותו כעת אם ינהג לא טוב, שהרי אני זוכר שבכל השבוע בממוצע נהג באופן סביר. אך הברית ביני לבין בני היא עצם העובדה שאנו אב ובן, וזהו דבר שאינו תלוי במעשים אלא הוא עובדה.
זכות אבות מגינה על הצד החצוני, בעוד ברית אבות מודיעה לנו שיש חיבור פנימי שלא יתם. הברית שומרת על עצם החיבור, הזכות שומרת על הביטויים של החיבור, כגון מוסר האדם.
ברית ללא זכויות, היא פוטנציאל לא מנוצל, וזכויות ללא ברית הם צביעות.
כל טוב