שאלה
בס"ד
שלום הרב אני מצטער שפעם שלישית אני שואל על זה
אבל:
1- על תשובת הרב לשאלה א': איך הרב אומר שהם גנבו את זה והרי כמו שמבואר ברמב"ם שיש לנו חזקה רק על מה שקנינו אז גם הם קנו את זה מהשלטון שהיה בארץ (כמו שעזרא קנה מהמלכות)
2 - האם הרב יוכל לענות על שאלה ב כאשר היא מוצגת כך:הרמב"ם כתב שכל מה שכבש יהושע אין קדושת מעשר ומה שקנה נחמיה יש. ונימק: יהושע כבש ונחמיה קנה/קבל מהשלטון ז"א שהתורה אמנם הבטיחה לנו את הארץ אבל אין לנו זכות ע"י זה להשתלט על שטחים.
3- השאלות שאני מציג נובעות ממאמר שקראתי וגם זה משם: כשיבוא המשיח ויהיה סנהדרין רק אז נוכל לכבוש חזרה את הארץ...
בתודה ושוב סליחה .א.
תשובה
תשובה:
קרא בבקשה את דברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פרק ו הלכה טז) שעליו מסתמכים בעלי המאמר שקראת. ועל מסקנתם המוטעית בדבריו מתבססות כל שאלותיך.
"ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא ובקדושת שאר א"י לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא קדשה לעתיד לבוא לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה והרי הוא אומר והשמותי את מקדשיכם ואמרו חכמים אע"פ ששמומין בקדושתן הן עומדים.
אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא [כבוש רבים] וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל. וכיון שעלה עזרא וקדשה [לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה, ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש] בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום ואע"פ שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ובמעשרות על הדרך שביארנו בהלכות תרומה"
ראה שלא כתוב בשום מקום בדברי הרמב"ם שקדושה שניה טובה יותר בגלל שקיבלנו מכיבוש הגויים. רק שהיא טובה יותר ב גלל ה"חזקה" שהחזיקו בה.
וכבר שאל את השאלה הזו הבית יוסף על הרמב"ם בספרו הכסף משנה: למה "חזקה" יותר גדולה מ"כיבוש" שאינה בטלה, הרי בבית ראשון היתה גם חזקה אחר הכיבוש? ונשאר בקושיה על דבריו של הרמב"ם.
ואם התירוץ של בעלי המאמר שמה שקיבלנו מכיבוש כורש יותר טוב ממה שכבש יהושע - למה לא תירץ אותו.
אבל הב"י לא תירץ כך מכמה טעמים:
[א - ] הרמב"ם לא כתב כך, ואם זו היתה כוונתו היה יכול לכתוב כך בפירוש.
[ב - ] אם היה הרמב"ם כותב כך היינו מקשים עליו וכי כיבוש של כורש יותר חזק מכיבוש של יהושע שנעשה במצוות אלוקים?
לכן העדיף הב"י להשאיר את השאלה הזו בצריך עיון.
בימינו אולי אפשר לתת תשובה על כך, שלא היה אפשר לתיתה בזמן הבית יוסף זצוק"ל כיון ששלא היתה ברורה כל צורכה בימיהם. אבל היא כתובה בדברי הרמב"ם במקום אחר.
מהי "חזקה"?
בכל מקום בחז"ל "חזקה" פירושו שמוש וקביעות בקרקע. כך מתפרש בכל מקום הביטוי "שלש שנות חזקה" וכן בעשרות מקומות בתלמוד. ובכן ראה כמה הדברים ברורים. ובאמת כוח הקנין של עולי הבית השני היה בשימוש בקרקע וככל שהשתמשו יותר – כך קנו אותה יותר.
ובאמת אין הבדל בין החזקה של ימי הבית הראשון והשני כמו שכתב הבית יוסף, אבל יש הבדל בכך שהחזקה נפסקה אחרי הבית הראשון שהמחריבים שלו ראו לעצמם משימה להגלות את יושבי הארץ ולבלבל את האומות.
שים לב!!
אחרי חורבן בית ראשון אנו עושים תענית מיוחדת על הפסקת ישיבת היהודים בארץ ישראל והיא "צום גדליה". מאורע שבעקבותיו נפסק גם מעט הישוב היהודי הדל שהיה בארץ. ביטול הישוב גרם גם את ביטול הקדושה וזה מדויק בלשון הרמב"ם "[וכיון שנלקחה הארץ מידיהם]- בטל הכיבוש".
לעומת זאת אחרי חורבן הבית השני לא פסקה ה"חזקה" מאיתנו, מיום חורבן הבית ועד ימינו אלה. ישוב יהודי היה בערים רבות מהחורבן עד היום.
זכור נא שעד בא הצלבנים היה ישוב יהודי גדול בגליל –רק הצלבנים טבחו בהם כדרכם בקודש בשם בצלב ובחסותו. אבל עד שהגיעו הצלבנים – היו היהודים מעבדים את אדמתם בגליל מאות שנים אחר החורבן.
בתקופת הצלבנים היתה ירידה לישוב היהודי אבל לא בטל כליל. אחרי הסתלקותם המבורכת ישבו יהודים בארץ בכל מקום - בעזה ביפו בשכם ובחברון בטבריה ובצפת.
[מתקופת החורבן היה ישוב יהודי בגליל לא רק בפקיעין אלא בעשרות ישובים חקלאיים.
ישוב יהודי גדול היה בגולן אחרי החורבן.
אלף תשע מאות שנה ושלושים לא פסק ישוב יהודי מעזה!!
מאות שנים ישבו יהודים בשכם.
מאות שנים ביפו.
ישוב בירושלים למעלה משמונה מאות שנה.
צפת למעלה מאלף שנה. ולמעט הפסקות כאלו ואחרות היה בה ישוב מאז החורבן.
טבריה - מאות שנים של ישוב.
חברון - מאות שנים.
ועוד ועוד.]
בקיצור החזקה שהתחילה בימי עזרא לא פסקה ולכן הקדושה לא פסקה.
ומנין אני אומר כן?
מלשון הרמב"ם עצמו שמדבר על חזקה ולא על מתנה שקיבלנו מידי כורש וכד'. ומדויק בלשונו שכותב [ואע"פ שנלקח הארץ ממנו] לעומת [וכיון שנלקחה הארץ מידיהם]. כי כאן נלקחה הארץ מכולם ובטל הכיבוש ובטלה גם החזקה שבאה בעקבתיו. אבל בימי הבית השני לא כולם גורשו מהארץ ולא מכולם היא נלקחה.
וראיה לדבר מהרמב"ם בעצמו שכותב בספר המצות – מצות עשה, מצוה קנג - שהעובדה שהיה ישוב יהודי בארץ ישראל בתקופת החורבן גורם "קיום אותות האומה" ואפשרות לקיים את חגי ישראל. בקיצור "המשך הקדושה בעולם". ודבר זה אינו הסבר בדברי הרמב"ם אלא לשונו הזהב ממש. קרא בבקשה:
"צונו לקדש חדשים ולחשוב חדשים ושנים וזו היא מצות קדוש החדש והוא אמרו ית' החדש הזה לכם ראש חדשים ובא הפירוש עדות זו תהא מסורה לכם כלומר שמצוה זו אינה מסורה לכל איש ואיש כמו שבת בראשית שכל איש ימנה ששה ימים וישבות בשביעי עד כשתראה לכל איש ואיש הלבנה שיקבע היום ההוא ראש חדש או ימנה מנין תוריי ויקבע ראש חדש או יעיין איחור האביב וזולתו ממה שראוי להסתכל בו ויוסיף חדש אבל מצוה זו לא יעשה אותה לעולם זולתי בית דין הגדול לבד ובארץ ישראל לבד ולכן בטלה הראיה אצלנו היום להעדר בית דין הגדול כמו שבטל הקרבת הקרבנות להעדר המקדש.
ובזה יטעו המינין הנקראים בכאן במזרח קראים וזה הוא שורש גם כן שלא יודו בו גם כן זולתינו מכלל הרבנים והולכים עמהם באפלה חשכה.
ודע שהחשבון הזה שנמנה אותו היום ונדע בו ראשי חדשים והמועדים אי אפשר לעשותו אלא בארץ ישראל לבד אלא בעת הצורך ובהעדר החכמים מארץ ישראל אז אפשר לבית דין הסמוך בארץ ישראל שיעבר השנים ויקבע חדשים בחוצה לארץ כמו שעשה רבי עקיבא כמו שהתבאר בתלמוד ובזה קושי גדול וחזק והידוע תמיד שבית דין הגדול אמנם היה בארץ ישראל והם יקבעו חדשים ויעברו שנים בפנים המקובלים אצלם ובקבוצם גם כן.
[ובכאן שורש גדול מאד משרשי האמונה לא ידעהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמוקה].
וזה שהיותנו היום בחוצה לארץ מונים במלאכת העבור שבידינו ואומרים שזה היום ראש חדש וזה היום יום טוב לא מפני חשבוננו נקבעהו יום טוב בשום פנים אלא מפני שבית דין הגדול שבארץ ישראל כבר קבעו זה היום יום טוב או ראש חדש ומפני אמרם שזה היום ראש חדש או יום טוב יהיה יום טוב או ראש חדש בין שהיתה פעולתם זאת בחשבון או בראיה כמו שבא הפירוש אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם כו' אין לי מועדות אלא אלו כלומר שיאמרו הם שהם מועדות אפילו שוגגין אפילו אנוסין אפילו מוטעין כמו שבאתנו הקבלה
ואנחנו אמנם נחשב היום כדי שנדע היום שקבעו בו בני ארץ ישראל כי במלאכה הזאת בעצמה מונין וקובעין היום לא בראיה ועל קביעתם נסמוך לא על חשבוננו אבל חשבוננו הוא לגלויי מילתא [והבן זה מאד].
ואני אוסיף לך באור:
[אילו אפשר דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל - חלילה לאל מעשות זאת, כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל] - ולא יהיה שם בית דין ולא יהיה בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ הנה חשבוננו זה לא יועילנו אז כלום בשום פנים לפי שאין לנו רשות שנחשב בחו"ל ונעבר שנים ונקבע חדשים אלא בתנאים הנזכרים כמו שבארנו כי מציון תצא תורה וגו'.
וכשיתבונן מי שיש לו שכל שלם לשונות התלמוד בכונה הזאת יתבאר לו כל מה שאמרנוהו באור אין ספק בו.
******
עד כאן לשונו הזהב של הרמב"ם שמסביר שאם ח"ו לא ישבו יהודים בארץ ישראל "ימחו אותות האומה" ו"חלילה לאל מעשות זאת" וזו בדיוק ה"חזקה" שדיבר עליה ברמב"ם בהלכותיו. כי היא משאירה את הקדושה של הארץ על עומדה.
ההבדל הוא בכך שהרמב"ם כתב כן בחכמה הגדולה מחכמה הגדולה מנבואה ואנחנו זכינו לראות בהתגשמות דברי הרמב"ם בפועל ממש.
זכינו לראות שלא היתה הפסקה ברצף הישוב היהודי בארץ ישראל. השגחה עליונה של ממש שלא תהיה הפסקה בקדושה מימי הבית השני עד ימינו אלה.
בהצלחה