זיווג ואמונה

שלום
לקראת סוף דבריך את כותבת שאת יודעת שאסור להתייאש. העניין אינו שאסור להתייאש, אלא שאין כל תועלת בייאוש לגבי כל נושא שבעולם, ובמקרה שלך גם אין כל סיבה לכך. גם מצד זה שאת בחורה צעירה שכל האפשרויות פתוחות בפניה, אך בעיקר בגלל שבמקרה שאת מתארת לא היה שום דבר חריג שאינו צפוי, שיש בו כדי לגרום לייאוש. אני מבין היטב את אכזבתך, אך בין אכזבה לייאוש המרחק רב מאוד.
אך נתחיל עם התחזקותך מבחינה דתית, תפילותיך הרבות וכו'. כל אלה מוצגות בדבריך כמעט רק בהקשר של השגת המטרה שהם יועילו לך למצוא בן זוג. למרות שאת מזכירה גם את ההנאה שליוותה את אמירת התהילים שלך, בבחינת "קרבת אלוקים לי טוב", אך זה גורם שולי בדבריך. עיקר הרגשתך היא שזה שהבחור "זרק" אותך מראה על כך שגם ה' "זרק" אותך (וכפי שאכתוב בהמשך שני הדברים אינם נכונים). גישה זו לדתיות אינה נכונה. עבודת ה' אינה אמצעי להשגת המטרות האישיות, אלא היא צריכה להעשות לשמה, וכן מתוך ההכרה שקרבת ה' היא הדבר הטוב ביותר לאדם. באופן מיוחד הזהירו אותנו חז"ל מעיון תפילה (ב"ב קסד ע"ב) במובן של ציפיה שמאחר שהתפללתי כראוי תפילתי תתקבל, ובדיוק בדבר זה את נכשלת. אך האמת היא שנראה לי שתפילותיך דוקא התקבלו. זה שבחור שמצא חן בעיניך ואת חשבת שהוא חש קירבה אליך, לא רצה להמשיך את הקשר איתך, אינו אומר שהוא זרק אותך, משום שמבחינת האמת כנראה לא נוצר כלל קשר כזה. ודוקא טוב שכבר בתום שבוע הוא גילה לך את אשר על ליבו, ולא נמשך המצב האשלייתי שאליו נכנסת. מבחינתך לאחר שאת הורגלת לפגישות , שהיה חסר בהם המימד הרגשי, נוסף לך רובד נוסף בפגישות עם בחור זה, אלא שבאמת הוא לא התאים לך. ונראה לי שהתחושה שליוותה אותך בפגישות אלה לימדה אותך מצד אחד על סוג זה של רגש, אך מצד שני גם על הזהירות מפני פרשנות של תחושותיהם שלאחרים על פי הרצונות והדמיונות שלך. לקחים אלה חשובים לגביך לעתיד ולא רק ביחס לתחום זה של מציאת בן זוג, אלא ביחס לכל מערכת יחסים עם בני אדם.
אני מציע שתתני לעצמך זמן מה כדי להרגע מהאכזבה שמלוה אותך עקב המקרה הזה. ולצד זה אני מציע שאת עבודת ה' שלך לא תתלי בהצלחה בתחום זה או אחר, אלא תראי בה בנין עצמי של האישיות שלך.
בהצלחה רבה

התשובה נתנה ע"י הרב ברוך קהת