זה מתחיל בדיאטה ונגמר בסכנת חיים!!!

יקירתי,
הצטערתי ונבהלתי לקרוא את מה שאת מעוללת לעצמך!!!
אני מתנצלת מראש ומבקשת את סליחתך אבל הדברים הבאים שתקראי יהיו מזעזעים.

דמייני לעצמך, מהי ההרגשה להיות מאושפזת במחלקה להפרעות אכילה בתל השומר?
איך מרגישה נערה / אישה ששוכבת במיטה כשאל גופה מחובר עירוי, צינור דרך הווריד ממנו היא מקבלת אוכל?? מה התחושה של אדם שלא יכול לעשות דבר מלבד להיות מרותק למיטה?? מה התחושה להיות תלוי עד שאפילו אי אפשר לאכול לבד?
האם את מתארת לעצמך, את הכאב והצער של בחורה בת 22 שאינה יכולה ללדת ילדים חס ושלום?
האם את יכולה להבין את הרצון העז של בחורה אנורקטית לחיות כשהיא אינה יודעת אם הגוף שלה יחזיק מעמד??
הידעת, שבחורות שעברו אנורקסיה, מבקרות כל שבוע את רופא השיניים שלהן בגלל שהשיניים שלהן הרוסות?

שואלת יקרה,
צום של כמה ימים יגרום לך רק להשמין יותר, ובטח שלא להרזות.
מיד אחרי שתפסיקי את הצום את תאכלי יותר ויותר.
הגוף שלנו הוא מכונה משוכללת, ברגע שהוא מרגיש שאנחנו מצמצמים את כמויות המזון הוא מאותת לנו ואנחנו הופכים להיות רעבים יותר מהרגיל, כך שהצום הוא רעיון כל כך גרוע!!!
הכל מתחיל בצום קטן, פתאום לא אוכלים לחם, במקומם אוכלים קרקר, משם ממשיכים לאכול רק חסה עם גבינה ולבסוף נשארים עם יוגורט 0% שומן
הקיבה מצטמקת והופ ירדת קילו, שניים, חמישה, עשרה קילוגרמים ופתאום את תכנסי לתוך מידה 34 ואז מה?
הגוף שלך יהפוך להיות כל כך חלש. (אנשים מתים מאנורקסיה, לא עלינו)
השיניים מתפרקות.
המחזור החודשי איננו.
אין פוריות, הסיכוי ללדת ילדים נמוך.
אי אפשר לאכול כלום, הגוף לא מצליח לעכל אוכל.

האם שווה לקחת את הסיכון???
ומה לגבי משפחתך? אמך? אביך? חברותייך?? מה לגבי נשמתך האלוקית?

אמנם את בת 15 והחיים ב"ה לפנייך אבל ה´ נתן לנו את האפשרות לבחור בין הטוב לבין הרע בין החיים למוות, ואם תמשיכי לזלזל בגופך הרי שמבלי לשים לב את תיכנסי למעגל הכל כך מסוכן הזה שקוראים לו אנורקסיה.
הפחד מפני השמנת יתר לא קשור לכך האם את שמנה, אין קשר בין המשקל האמיתי לבין העובדה שאת מענישה את עצמך ומרעיבה את גופך.
הפרעות אכילה נובעות מלחצים של החברה של ימינו.
הלחץ החברתי על הבנות להיות מוצלחות, יפות ועל כן גם רזות בתרבות שלנו, המתמקדת ביופי חיצוני והמציגה רק נשים רזות כנחשקות ויפות היא שקר אחד גדול.

האם את מוכנה לסכן את עצמך עד כדי מוות????
אני אשאל אותך שוב, האם בשביל להוריד שומן מגופך את מוכנה להסתכן שלא יהיה לך בעוד שנים קרובות ילד קטן ומקסים, בשר מבשרך??
האם את רוצה לכלוא את הנשמה שלך בתוך גוף שלא יוכל לאכול, לשתות, לחשוב, להתפלל, לצחוק ולחייך????

יש לי חברה שהתחילה בתקופת התיכון לעשות "מרתון צומות" והיום בגיל של 22 היא שוכבת בבית הרפואה מחוברת לעירויים ולא מצליחה להתגבר על האנורקסיה.
החברה שלי כן רוצה ילדים, משפחה, היא רוצה להתחתן, ללמוד, היא אפילו לפעמים רוצה סתם לשבת בבית או לטייל אבל היא לא יכולה......
היא רוצה לאכול, אבל היא מקיאה הכל!!! שלא להזכיר את העובדה שהיא חלשה מידי בשביל ללעוס אפילו צ´יפס.
כן, הכל התחיל ממשחק טיפשי בגיל 15 בדיוק, אבל היום 7 שנים אחר כך היא משלמת מחיר כבד!!!!

שואלת יקרה,
אני מתחננת אלייך, הפסיקי את המשחק הזה, זה לא משתלם, המשחק הזה הוא אכזרי מידי.
הגוף של היהודי כל כך יקר לקב"ה והוא מצווה עלינו לשמור עליו.
התורה ניתנה דווקא לנשמות בתוך גופים ולא ניתנה למלאכים, ואם הקב"ה מייקר כל כך את הגוף ונותן דווקא לו את התורה, הרי קל וחומר שאנחנו צריכים להיזהר ולשמור על הפיקדון שנתן לנו האלוקים = הגוף.
מיותר לומר שהתנהגות זו נוגדת את התורה וההלכה!!!

כעת נעבור לבחון את מה שקורה לך:
א. את לא רוצה להיות שונה.
ב. המחזור החודשי שלך הפסיק.

מספיק לקרוא את שתי השורות הללו כדי להבין שריבון העולמים מאותת לך, עוד קצת ואת נופלת לתהום האכזרי של האנורקסיה.
כשהמחזור החודשי מפסיק, זה סימן חזק מאוד שהגוף שולח לך!!!! להתעורר לפני שיהיה מאוחר, וגם אם תרצי להפסיק את המשחק הזה לא תוכלי.
בנוסף לכל אם תמשיכי לצום הרי שלבסוף את תהיי שונה מכולן, החיים שלך יהיו מלחמה לחזור לחיות באופן נורמלי.
יקירתי, את בעצמך כתבת שאת בחורה שנפתחת לסביבה, משתפת את כולם בחייך, האם את רוצה להתנתק מהחברה??
דיכאון יכול להיות גורם להפרעות אכילה, אבל לאור כל מה שקראת לעיל האם בגלל ההתנתקות אפשר לוותר, להיכנע?
הרי היהודים הם מאמינים בני מאמינים ונשענים רק על בורא עולם, את לא צריכה להתייאש אפילו שהחוויה של הגירוש היא קשה וכואבת.
הישועה של עם ישראל קרובה מתמיד, וכל מחשבה של דיכאון, עצבות הן תחבולה של היצר, כדי למנוע מהאור העצום שלך לזרוח.
כשקראתי את השאלה שלך, קיבלתי את הרושם שאת בחורה שאוהבת לצחוק, לחייך, שיש לך אופי מיוחד, עצם העובדה שאת מבינה שהניתוק מהחברות הוא לא בריא, ואת פונה אלינו מראה שבתוך תוכך את רוצה לחיות, לצחוק, לשתף את המשפחה והחברות בקשיים שלך, את לא באמת כל כך שטחית לחשוב שהחיים סובבים 24 שעות אחרי המראה!!!

יש אתרי אינטרנט רבים שעוסקים באנורקסיה ומביאים סיפור אישי של נשים שעברו את המחלה הקשה הזו, אני מצרפת לך קישור.

http://www.solgar.co.il/aviv/story.html

אני מאוד רוצה לשוחח איתך או אפילו להיפגש, (לקפה ועוגה??)
בבקשה שילחי לי הודעה למייל ונוכל להחליף טלפון...אני מחכה להודעה ממך ששינית את דעתך והפסקת את הצום.
לחלופין, כדאי שתדברי על כך עם הורייך, חברות, יועצת או כל גורם אחר.
זכרי, היום את בת 15 אבל המעשים של היום קובעים מה יקרה מחר.

שלך,
אירית.
iritjully@walla.com