שאלה
שלום רב.
לפני כמה חודשים, כל פעם שהייתי עושה משהו לא בסדר, או בוא נאמר הייתי עושה משהו שלא בא בחפיפה עם העקרונות שלי, או משהו שחשבתי שכיביכול יש לו איסור בהלכה, הייתי מצטער ומבטיח (במילים*"אני מבטיח ש...) לבורא עולם שלא אעשה זאת שוב. כעת אני לא זוכר את כל ההבטחות, ויש לי מן תחושה שאני במעקב תמידי בגלל ההבטחות שלי..אני חושב שהאקט הזה של להבטיח לא היה נכון. היה עליי להבין את הטעות ולקבל עליי להבא לפעול עם יתר שיקול דעת מוסרי והלכתי.
כעת אני לא זוכר מה הבטחתי, וההבטחות היו באות על מקרה ספציפי שקרה, לכן מניין לי שאם יקרה מקרה כזה או אחר, אני אתנהג ע``פ מה שהבטחתי? אני גם לא יודע באילו מקרים ההבטחות שהבטחתי תופסות ובאלה הן לא תופסות.
אציין כי אני זוכר בגדול מה עשיתי לא בסדר ואני כן מפעיל ואפעיל שיקול דעת נכון במקרים כאלה ואחרים, אך מה שמפריע לי זה נוסח ה הבטחה שאני לא זוכר, ועל אילו מקרים היא ``תופסת``.
אבקש את עצת הרב מה עליי לעשות. האם יש ניתן לעשות משהו על מנת ``למחוק`` את כל ההבטחות ולהשתחרר מתחושת ה``מעקב``? האם יש מקום לעשות זאת?
האם יש לעשות התרת נדרים גם על הבטחות שהבטחתי לבורא עולם? (איני זוכר את כל ההבטחות, לכן ברצוני להתיר הבטחות שאני לא זוכר) האם יש מקום לעשות התרת נדרים במקרה זה?
ב. כיצד ומתי עושים זאת בראש השנה?
במחילה על אורך השאלה ותודה מראש
תודה מראש
תשובה
שלום רב,
קבלה בלב היא אחת הדרכים להקדמות רוחני. אין לזה ממש דין של נדר, אולם קבלה לעשות דברים טובים ולקיים המצוות, אין עניין להפר אותם ויש להשתדל לקיימם.
אין גם צורך בהתרת נדרים לגבי זה. האם אתה כל כך מרגיש לא בטוח במעשיך? ניכר בך שיש לך מצפון ואתה מודד את צעדיך, וזה סימן טוב לרצון לעבודה על המידות. המשך בדרך זו ובחרת בחיים.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם