שאלה
בסיעתא דישמיא
שלום!
קודם כל, כל הכבוד על עבודת הקודש שנעשת פה!
טוב, אז רציתי להתחיל מפרט שולי קצת, אבל נראה לי שזה קשור לשאלה.
לפניי חודש הכניסו את השבט שלי להדרכה בבנ"ע,
כינסו אותנו,את כולם,ופשוט הודיעו לנו בנפרד מי נכנס להדרכה ומי לגרעין התנדבות.
כשהגיע תורי,החלטתי שמה שהחליטו-לטובה! כמובן שכמו כל חניך (לצערי!) בבנ"ע, שאפתי להיות מדריכה (מה שנעשה למטרה במקום להיות אמצעי),
אבל כנראה שמכל מיני שיקולים-נכנסתי לגרעין התנדבות!וכמו שאמרתי,למדתי להיות מאושרת בחלקי!
השאלה היא בעצם לגביי, שאני חושבת שעמדתי ביושר ב"מבחן הקבלה" כי אצלנו בשבט החלה מן העמדת פנים כבר שנה לפניי-כן,אני מתכוונת- ההדרכה נראתה כ"כ מאירה וזוהרת, שכולם רצו להיכנס אבל לא כל אחד ואחת התאים/ה ואז בנים ובנות פשוט התחילו להעמיד פנים שהם "דתיים יותר" (זה נשמע ממש הזוי) וזה התבטא בל מיני דרכים (למרות שאני מאמינה בחזרה בתשוב הבכל הדרכים,אבל זאת הייתה דרך טיפה משונה). אני חשבתי שזה ממש ממש צביעות לעשות דבר כזה ואפילו אמרתי את זה לבנות בשבט שלי.
החלטתי לשמור על האישיות שלי ואם אני מחליטה "לחזור בתשובה" זה ע"מ להתקרב לקב"ה ולא כדיי להתקבל להדרכה רגעית בבנ"ע!
ומאז החל בי בילבול נוראי! החלטתי ללכת לשיעורים,לקרוא ספרים הקשורים לתשובה,הילכות צניעות וכד',הרגשתי כאילו פישלתי כשאמרו לי שאני לא מתאימה להדרכה ודוקא לבנות שהעמידו פנים לאורך כל הדרך-ענו בחיוב!
אז החלטתי לקחת את עצמי בידים ופשוט לחזור בתשובה! אבל...פתאום,מאותו חודש אני מרגישה שמה שאני עושה-זאת לא באמת הדרך שאני רוצה! ואני לא מעוניינת "לדחוס" לעצמי את כל ההלכות אבל מצד שני, אני מרגישה כפוית טובה כשאני פתאום מורידה מעצמי מידות ודברים אחרים.
השאלה שלי, מה אני עושה עכשיו? אני ממשיכה לדחוס לעצמי תורה,(שאני מאמינה שזה הדבר הכי בריא)-או שאני מפסיקה ועושה הכל בשלבים?
תודה רבה! מקווה שתענו בהקדם...אני.
תשובה
שלום לך,
אני יכולה לראות במכתבך שיש לך כמה נקודות שמפריעות לך כרגע. הראשונה היא העובדה שלא התקבלת להדרכה ושובצת לגרעין התנדבותי במקום. ובכן מגיע לך כל הכבוד על הדרך בה קיבלת את הענין. לא פישלת כשלא בחרו בך להדרכה, והדרכה לאו דווקא קשורה לרמה דתית. דווקא לגרעינים התנדבותיים צריך את האנשים הטובים ביותר. את יכולה עכשיו לארגן התנדבויות, פעולות לכל הסניף וכן הלאה. תצטרכי לעשות את זה בלי שיש לך את המסגרת המחייבת של פעולה שלישי-שבת. זאת עבודה קשה בהרבה, וחשובה בהרבה.
הנקודה המרכזית שהעלית היא איך הדרך הנכונה לחזור בתשובה ולהתקרב לה´. נראה לי ש´לדחוס´ תורה זאת לא בדיוק הדרך הנכונה. תנסי לדחוס קפיץ תראי כמה שהוא נמתח ברגע שעוזבים. בנין אישיות ובנין תורה אלו בנינים גדולים וצריך לבנות אותם היטב עם יסודות חזקים. אני מציעה לך לקחת על עצמך ולקיים הכל באידיאל, אבל עכשיו להתחיל לקיים דווקא בשלבים. כרגע כדאי להתמקד בדברים שהם חובה ממש ולא בדברים שהם רשות. לדוגמא אם קשה לך להתפלל 3 תפילות ביום, אז מותר לך כרגע להגיד ברכות השחר ולהתפלל תפילה אישית, בשאיפה ליום שבו תוכלי להתפלל 3 תפילות מלאות ביום. שעורי תורה כמובן הם תמיד דבר מבורך וחשוב ביותר, אולם שימי לב שאין זה יותר מדי עבורך, אינך בן המחויב על "והגית בו יומם ולילה", חיובך בלימוד תורה הינו בעיקר מצד העבודה על המידות, וכך גם עליך לבחור את שיעורי התורה אליהם את הולכת. כדאי גם להתייעץ עם דמות תורנית/חינוכית קרובה אליך שתעזור לך בתהליך הזה, ותוכל גם לתת לך יעוץ הלכתי לגבי מה אפשר ומה לא.
את יכולה לעשות לעצמך רשימה של הנקודות שקשה לך איתן יותר, ואז לבחור נקודה אחת בלבד שכרגע את הולכת לעבוד עליה. רק כשתרגישי שהדבר כבר מתקדם אפשר להוסיף נקודה נוספת.
הדבר החשוב ביותר הוא סבלנות ולא להתייאש. יישר כוחך על שבחרת ללכת בנתיב כזה של התקדמות בעבודת ה´.
אני מאחלת לך בהצלחה בדרכך מכל הלב.
עדה.