התמודדות עם כעס

שלום לך,

ראשית יישר כח על הבירור האמיתי, ההתבוננות במידות ובמה שדורש תיקון, ובנכונות לנסות להשתפר. אלו יכולות והנהגות חשובות מאוד שעוזרות לנו להתקדם ולגדל את עצמנו לטוב.

ראשית ננסה להבין מהי מידת הכעס, ומה טיבו של הרגש החזק הזה התוקף ומשתלט עלינו ודוחף אותנו להתנהג בצורה כל כך אחרת מזו הרגילה לנו. מה גורם לנו לכעוס, ומה מוציא אותנו מדעתנו? הסיבות הן מגוונות. באופן עקרוני כעס יכול להתעורר כאשר המציאות איננה מתיישרת לפי הציפיות שלי. או אז, מחפשים את האשם בכך ופורקים עליו את כל התסכול מהמציאות השונה שנכפתה עלינו, מציאות הרבה פחות טובה ממה שרצינו. ייתכן שנתנו אמון באדם קרוב, והוא נשבר, וממילא מתעורר זעם. מישהו נהג שלא כשורה בעינינו, ונכעס על כך, בדרך כלל כי יש ל"טעות" שלו השפעה עליי. מיותר לציין שכך הוא הדבר בעיני המתבונן, כלומר בהחלט ייתכן שהאדם השני נהג בצורה הגיונית לפי תפיסתו (ואולי גם על פי האמת..), אך לא על פי תפיסתי שלי, וממילא בעיניי התנהגותו שלילית ומעוררת את כעסי. בכלל, כשנותנים דרור לכעס, הוא יכול לפרוק החוצה דברים שליליים שגם לאו דווקא קשורים בכלל לסיטואציה הנוכחית. מכל הדברים השליליים שנמצאים בתוכנו נאגרת אנרגיה שלילית שיוצאת החוצה בצורה הכי קשה – הכעס המתפרץ.

כעס היא אחת המידות הקשות ביותר מבחינת היחס שהיא זוכה לה ביהדות. האמירות נגד הכעס הן חריפות, והרמב"ם למשל, על אף שבאופן כללי תומך בדרך האמצע, מציע במידה הספציפית הזו להתרחק לצד הקיצוני השני של לא לכעוס בכלל-בכלל. וגם אם הורה צריך לכעוס על בנו על מנת ליישר דרכיו (לכאורה מוצדק), עליו רק להראות לו פנים כעוסות כשליבו אינו כעוס כלל. כלומר, המטרה היא לנטרל את היכולת של הכעס לשלוט בנו. זה החיסרון הגדול של המידה הגרועה הזו – היא פשוט הופכת את האדם להיות אדם אחר, לא מאוזן, פניו אחרות, הוא אינו מסוגל לחשוב בבהירות, והיא גורמת לו לבצע מעשים שאינם מתאימים לו, שאחר כך הוא מתחרט עליהם (בדיוק כמו שתיארת). מדמים את הכעס ל"אל זר" ממש השולט באדם ברגעים הללו. לכן המטרה העליונה היא להיות הוא מושל בכעס, ולא שהכעס ימשול בו.

איך מצליחים להתגבר על הכעס הזה? יש לבצע תהליך אמיתי שיקנה קביעות בנפשנו. לשבת עם עצמנו ולהעמיק בנושאים הבאים:
מדוע הכעס הוא כל כך רע?
מה אני מפסידה כשאני כועסת?
מה גורם לי לכעוס? באילו סיטואציות מוכרות מתעורר בי כעס?
איזו פעולות אוכל לנקוט על מנת להקטין את השפעת הכעס עליי?
כיצד אוכל לפרוק מתחים רגשיים ותחושות שליליות בצורה מתוקנת יותר?

יש לדעת כי רצון בתהליכים כאלו, השתדלות מתמדת, ותפילה מצליחים ממש לשנות את ההתנהגות שלנו. אמנם, בצורה הדרגתית, ולעיתים אף איטית, אך המנוע החזק שלנו בחיים הוא ה-רצון. וברגע שאדם רוצה באמת ובתמים, ובכל העוצמה, דבר מסוים – הוא יעשה הכל על מנת להשיג אותו. כך בשיתוף התפילה לרבש"ע שיעזור, אנחנו מצליחים לתקן את מידותינו. בנוסף, האנשים הקרובים אלינו אולי לא ישימו לב בתחילה לשינוי המתחולל, אך מספיק זמן אחרי כן (סבלנות..) כבר יוכלו להיווכח בילדה הרגועה יותר שיש בקרבתם.

עצות מעשיות להתמודדות עם כעס:
1. לקבוע כלל שלא מגיבים מיד לסיטואציה מכעיסה – אמרת שזה קשה, ואת צודקת. בפעמים הראשונות ניזכר בכלל הזה דקה אחרי שכבר הגבנו, אחרי כן חצי-דקה אחרי שכבר הגבנו, ואחרי מספיק מאמצים זה כבר יקרה שניה לפני שהוצאנו את התגובה מהפה 
2. להכריח את עצמנו בסיטואציה כזו לקום ולעשות משהו לא קשור בעליל – ללכת לשתות כוס מים. לומר פרק תהילים קצר. פשוט ללכת לחדר אחר.
3. להביע את התחושה עצמה – להגיד לאדם שמולי בטון כמה שיותר רגוע: המעמד הזה נורא קשה לי עכשיו, אני מרגישה ש..
4. אם אני מרגישה עכשיו חוסר סבלנות, עצבנות, ובעסא – לשבת עם עצמי כמה דקות ולהירגע. לא לחכות שמישהו יבוא ויצית גפרור שידליק שריפה מכל הדלק השלילי הזה.
5. ללמוד על המידה הזו. לדעת אותה יותר ויותר. שהמטרה "לא לכעוס" תהדהד לך ימים שלמים בראש. שזה ממש יהיה העניין שלך בתקופה הקרובה. תוכלי אף להתייעץ עם חברה כיצד עושים זאת. שזה יהיה פרויקט המידות האישי שלך לזמן זה. שלאורך זמן יעניין אותך להתגבר על זה, ותעקבי אחר התהליך שאת עוברת בצורה רצינית.
6. הכי חשוב: להתפלל על זה כל יום. הקב"ה אני לא רוצה לכעוס. אני משתדלת כל-כך שזה לא יקרה. אנא הצלח דרכי.


שיהיה בהצלחה רבה!
אורית

Orit.kislev@gmail.com