התמודדות עם המצב הלאומי

לשואלת היקרה שלום!
קראתי את הפנייה שלך והתרגשתי מהכנות. תודה.
אנחנו חיים היום במציאות מאד קשה. הפיגועים, החטיפות והאסונות שפוקדים אותנו בתכיפות רבה, משרים על כולנו מתח וקושי נפשי. אצל חלקנו המתח יורגש יותר ויבוא לידי ביטוי באופנים שונים- בחלומות, בחיבורים או שירים, במחשבות שונות או בחיפוש מתמיד אחר ידיעות אלו במבזקי החדשות וכו´- בעוד שאצל אחרים זה יכול להיות חבוי או מודחק יותר.

עצם ההתעסקות שלך בנושא היא טבעית. אני לא יודעת באיזו תכיפות את חושבת מחשבות אלו. ואם כל פעם שאת חושבת מחשבות לא טובות, מתרחש אירוע, או שהנושא מעסיק אותך מאד, כך שאת חושבת עליו הרבה בלי קשר למה שקורה ביומיום.
אני לא יודעת כמה כוח יש למחשבות שלנו, אך אם את חשה שאכן יש קשר בין אסון שקורה, לבין המחשבה שלך, יש רבנים ואנשים אחרים המבינים בנושא, שאני חושבת שכדאי שתפני אליהם ותתייעצי איתם.
אני לא יודעת אם אפשר לשלוט על מחשבות, אך יש לי שני כיוונים להציע לך להתמודד עם זה:

א. את יכולה לנסות לבטא את אשר על ליבך בכתיבה, ציור, שירה, לדבר עם אנשים- חברים, משפחה או אנשים שיודעים לעזור במצבים אלו, או כל דרך אחרת שיכולה להקל עלייך. לעיתים, דווקא כאשר מוציאים את הדברים החוצה, ולא מנסים לדחוק אותם עמוק עמוק, רחוק מעיני כל, זה מקל ומרפא.
ב. מציאת תעסוקה, שתמלא את זמננו, יכולה להפיג את ההתעסקות במחשבות קשות. נסי למלא את זמנך בדברים שיעשו לך טוב- לקרוא, לנגן, לשיר, לטייל, ללמוד- אפשר עם מישהי/ מישהו (נותן יותר מוטיבציה), להתנדב...
אבל מעל הכל, חשוב לי שתדעי, שלא משנה אם אכן יש קשר בין המחשבה לאירוע, לא המחשבה גרמה לאסון! יתכן והמחשבות שלך מקדימות את האסון, וכך יכולה לחוש אותו קרב (וכמו שכתבתי למעלה, אולי כדאי לך לפנות להיוועץ עם רבנים), אך בשום אופן, לא את גורמת במחשבותייך להתרחשויות.
אשמח להיות לעזר בכל דרך שאוכל.
ענבל, חברים מקשיבים.
Inbal_moshe@yahoo.com