התלבטות

שלום לך.
אני מתנצל שהתשובה התעכבה, אבל היה לנו איזה סיבוך. . .
בכל אופן, עכשיו הגענו לזה ונענה בשמחה.
קודם כל, לפני התשובה עצמה, רציתי לשבח את יכולתך ללכת עם האמת שלך, לעשות את מה שאת חושבת שהוא נכון. אינני יודע כיצד קרה שהחלטת כך, איך 'נחשפת' לעניין של שירות לאומי והחלטת לעשות זאת, אבל עצם המציאות שאדם מברר את דרכו ולא מקבל כמובן מאליו דרך קודמת הוא דבר הראוי לשבח. כמובן, צריך להיזהר ולעשות את הבירור בצורה נכונה, אבל לא זה העניין עכשיו.
כפי מה שאני מבין את כבר אחרי ההחלטה ואולי אפילו כבר התחלת בפועל את השירות. אינני יודע אם אפשר להפסיק באמצע או לא (גם מבחינה טכנית וגם מבחינה מוסרית, כי המקום שאליו את נרשמת 'בונה עלייך'), אבל אם אי אפשר להפסיק עכשיו נראה לי שהדיון האם זו החלטה נכונה או לא הוא דיון שראוי לדחותו. יש כל מיני שיקולים האם ללכת לשירות לאומי והדברים תלויים באופי השירות, מקומו, הסביבה החברתית, בגרותה של הבת, תוכניותיה לעתיד ועוד ועוד. אי אפשר לענות באופן מוחלט האם זה נכון או לא נכון, אבל באופן מוחלט אני יכול לומר לך, מנסיון של חברים בצבא ועוד, שכאשר אדם נמצא במסגרת שהוא מתחרט שהוא נמצא בה הוא מרגיש נורא ואיום, ולכן, אפילו אם לבירור הזה יש ערך, עדיף לדחות אותו. כמובן, אם אפשר לפרוש וכו' אז אולי כדאי לברר את הדברים עכשיו, אבל בשביל בירור כזה צריך עוד הרבה נתונים ועדיף להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך והוא 'לא משוחד' (מבחינת החינוך שבו גדלת) כך שיוכל לייעץ לך את הטוב ביותר עבורך בצורה הכי אמיתית שיש.
איך להסביר להם ששירות לאומי זה חשוב? אני מתאר לעצמי שדווקא בגלל שההליכה לשירות לאומי היא צעד חריג מבחינת משפחתך את ביררת מדוע לעשות זאת. הטוב ביותר הוא תמיד האמת. לפעמים אנחנו מרגישים לא מספיק בטוחים ומנסים לתת נימוקים שאנחנו בעצמנו לא מאמינים בהם, אבל האמת היא שזה לא עובד. אימרי להם מה את מרגישה, מה את מבינה. ייתכן כמובן שאת טועה, אבל רק את יכולה לחיות את החיים שלך, רק את אחראית על החלטותייך ורק את תוכלי ליהנות מההחלטות הטובות או לסבול מהטעויות. כך בנויים החיים. כמובן, זה לא צריך להיות בצורת איום או התרסה אלא בדרך אמיתית של בירור. הנקודה הזו של עד כמה לשמוע לדור הקודם, למסורת, ועד כמה לקום ולחדש, לקום ולהיות אחר, היא נקודה עדינה מאוד שמאוד קשה לשים את האצבע על הקו המדויק שבין חכמת התפתחות לבין טיפשות נעורים, תהליך התבגרות כזה או אחר.
נסי לדבר עם הורייך בכבוד, להבין [את הצדק] בטענותיהם, לשמוע ולהשמיע, ממש בשיחה בוגרת. אני מקווה שהדבר יעזור.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il