שאלה
שלום כבוד הרב.
אני בחורה בת 18 וחצי, ויוצאת כבר 5 חודשים עם בחור. הקשר רציני מאוד, למטרת חתונה בשנה הקרובה.
בזמן האחרון, ובמיוחד לאחר פגישות שלנו, אני מרגישה שיש משהו שחוסם אותי ממנו, מן הרגשה שהוא לא בשבילי, "כבד" מדי. הוא בחור תורני מאוד, ולמרות שגם אני נחשבת תורנית במקום שממנו באתי, לידו אני מרגישה שאין טעם, וכמהה למשהו קצת יותר קליל לפעמים, למרות שאני מבינה שזה לא אמור להיות משהו קליל תמיד, כי אני בכל זאת בחורה רצינית. אני מרגישה שהציטטות הרבות מהמקורות לא באמת מעניינות אותי. עשיתי מעשה וביקשתי לנתק את הקשר. יום אחר כך, כבר צבטו לי את הלב התלבטויות רבות בקשר לנכונות הניתוק, וחשבתי- הרי מעל הכל אני יודעת ש"דתיות" הבחור היא הדבר החשוב ביותר, אז למה לי להתפס לשיגיונות של עצמי, הרי כשאני אתעורר אני עלולה למצוא את עצמי מחפשת בדיוק את מה שסילקתי בעצמי... אני לא יודעת איך להרגיש. הדבר רציני עד כדי כך שגורם לי (לדעתי זה הגורם) לא להימשך לבחור במידה שאני אמורה. מה לעשות? ואולי יש לזה קשר לזה שהוא בוגר ממני ב5 שנים? (אני רוצה לציין שאני נחשבת בחורה מאוד בוגרת.)
אודה לך אם תוכל להכריע לכאן או לכאן- להמשיך או לא. אני כבר לא מסוגלת להחליט וזקוקה לעצה של גדול ממני כדי להיות שלמה עם מה שאני אעשה. תודה מראש.
תשובה
שלום
אם הרגשת שזה לא זה, גם מהסיבות שמנית, עשית טוב שהפסקת את הקשר. לא טוב להיכנס למערכת של זוגיות כשמלכתחילה יש דברים שמפריעים. את עוד צעירה, ותמצאי בחור רציני וקליל. יש כאלו לא מעט.
בברכה ובהצלחה
אלי כאהן