התחזקות במצות כיבוד הורים

בס"ד

שלום לך!

קודם כל אני מאוד מעריכה את הרצון שלך לכבד את הורייך ואת ההבנה שלך את חשיבות המצווה. גם התלהבתי לשמוע שאת חוזרת בתשובה ואני מאחלת לך הרבה הרבה הצלחה בדרך.
לשאלתך- נראה לי, כמישהי שכבר אחרי גיל 20, שהשאלה הזו של כיבוד הורים מול עצלות וקושי, נמשכת כל החיים. לכבד הורים, זה מצד אחד דבר מאוד מובן. המצווה מחזקת בנו את הכרת הטוב – להורים שהביאו אותנו לעולם הזה, גידלו אותנו, ליוו אותנו, וראוי שנכבד אותם. מצד שני, המצווה דורשת מאיתנו להתאמץ,ועיתים לעשות דברים שמתנגדים עם רצונותינו האישיים.
אז כל התקדמות קטנה שתעשי, היא דבר גדול. העיקר שתהיי בהתקדמות ותשאפי למעלה. ואשרינו שזכינו שכל חיינו יהיה לנו לאן להתקדם, ואיננו עומדים במקום (המלאכים לדוגמא, מיד עושים שליחותם. אך זה גורר שאין להם לאן להתקדם).


אז איך מתקדמים כשזה לפעמים פשוט קשה?

2 אפשרויות לדעתי –


אז יש לדעתי שתי אפשרויות -

1. להתחזק בהבנת גודל המצווה. הרב קוק מסביר שהשכל מגביר את הרצון, והרצון מגביר את היכולת. זאת אומרת שככל שנבין משהו טוב יותר בשכלנו, כך יתגבר בנו הרצון ליישם אותו. והרי אין דבר העומד בפני הרצון, וכשנרצה כל כך כבר ממילא נוכל לעשות זאת. ולהבנת המצווה, אין סוף, כי תמיד אפשר ללמוד את המצווה מכיוונים שונים ולהוסיף תובנות חדשות. את יכולה לקרוא על המצווה בספר החינוך ואת יכולה לחפש שאלות בנושא, פה באתר (ויש המון).

2. להתגבר – לעיתים, גם כשאנו מבינים את חשיבות המצווה (כמו שאמרת בעצמך), היא עומדת לנו מול רצונות אחרים שיש לנו באותו רגע. ולעיתים זוהי הזדמנות נהדרת לחזק בנו את מידת הגבורה. אמרו חכמים - "איזהו גיבור? הכובש את יצרו". זאת אומרת שיש מקרים שמה שעוצר אותי מלעשות משהו שאני רוצה, זה היצר, שמושך אותי למטה. ותפקידי לכבוש אותו. (כמובן, בהדרגה, ובהתאם ליכולת שלי בכל שלב ובהתאם לשיקול הדעת באותו רגע , שהרי יש להיזהר שלא נדרוש מאיתנו משהו מוגזם בשבילנו שיוביל אותנו אחר כך לנפילה, ויצא הפסדנו בשכרנו). לפעמים גם יש אפשרות לבקש מההורים לעשות את מה שביקשו יותר מאוחר מפני שאני עייפה, והם דוקא יבינו את זה. מומלץ לקרוא מאמר בנושא מידת הגבורה באתר: http://www.aish.co.il/sp/pg/48847677.html.

אז מה עדיף? להתחזק בהבנת המצווה או להתגבר? אני חושבת שהשילוב ביניהם יכול להוביל לקיום המצווה בשלמותה, באמונה ובשמחה. ושתזכי בעז"ה בזכות ההשתדלות שלך במצווה לזכות לשכרה :" "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה´ אֱלֹהֶיךָ, לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ"

מאחלת לך הרבה הצלחה!

שמרית.